התובע הוא קבלן שיפוצים, הוזמן לשפץ קראוונים במוסד חינוכי. סוכם איתו על שכר של 420,000 ₪ עבור 20 קראוונים. סוכם כי התחלת העבודה תהיה ביום שבו יועבר סכום הכסף הראשון.
העברת הכסף התעכבה אולם מנהל המוסד הבהיר לתובע שמבחינתו העבודה חייבת להיגמר בזמן היות ובאים תלמידים חדשים, לשם כך הוא מוכן להוסיף תשלום.
להמשיך לקרוא
לקראת יום העצמאות היה סיכום בעל פה בין עמותה משדרות לנציג תזמורת מקומית על הופעה בליל יום ההעצמאות. בעקבות כך ביטל בעל התזמורת הופעה בעיר אחרת , השיקול שלו היה פרסום מקומי.
התזמורת לא מספיק מוכרת בשדרות ואירוע המוני על פי רוב גורר הזמנות חדשות.
שבוע לפני יום העצמאות התקשרו לעמותה והודיעו להם שמוסד חינוכי מירושלים יגיע לשדרות לחגוג יחד את יום העצמאות. מדובר במוסד חשוב בעל יכולת כלכלית, לכן ישנו עניין גדול לעמותה לעבוד עמו בשיתוף. התברר שיחד עם תלמידי המוסד מגיעה תזמורת יוקרתית . העמותה התקשרה לבעל התזמורת המקומית והודיע לו שההסכם מבוטל. נציג התזמורת ביקש להופיע אפילו רק לחלק מהזמן אולם לא היה מספיק זמן לאפשר זאת.
דוד [שם בדוי] שיפץ את ביתו בחיפה, באמצע השיפוץ הוא גילה שהקבלן אינו אמין ולכן עזב אותו.
דוד תרם סכומים נכבדים לעמותה בדרום, נוצרו קשרם בינו לבין משה [שם בדוי] אשר היה מנהל עמותה.
משה הציע לדוד עזרה על מנת לסיים את השיפוץ. הוא המליץ על קבלן מהדרום המוכר לעמותה , “הוא יסיים את העבודה על הצד הטוב ביותר”. הקבלן הגיע לחיפה ובאותו ביקור השמיע הערכה שהעבודה תעלה 90000 ₪ מקסימום. בפועל דוד שילם ₪ 124000 עבור בשיפוץ.
דוד כבר תבע את הקבלן בבית הדין הרבני באשקלון בטענה של אונאה. בית הדין קיבל את עמדת הקבלן ופסק שהפער במחיר, סביר.
כעת דוד תובע את משה על האחריות שלו לעלות הגבוהה של השיפוץ.
להמשיך לקרוא
ראובן [שם בדוי] שמע על כוונתו של שמעון למכור רכב שטח “באגי” במחיר אטרקטיבי של 1600 ₪. שמעון אמר לו שהרכב כרגע אינו יכול לנסוע. הסיבה היא בעיה במערכת ההצתה של הרכב. הרכב נסע היטב עד לפני חודשיים ואף נבדק על ידי מוסך, לפתע הוא לא מניע לכן יש להניח שהבעיה היחידה היא מערכת ההצתה. ראובן הציע לשלם תמורת הרכב- קטנוע ולהוסיף 800 ₪.
שמעון הסכים, המכירה התקיימה, התשלום היה קטנוע וסכום של 500 ₪. יתרת התשלום על סך 300 ₪ תשולם במידה והכול יהיה תקין.
להמשיך לקרוא
השוכר חתם על הסכם שכירות לשנה, ולאחר שלושה חודשים הגיעה למסקנה שאין לו יכולת לשלם ולכן עזב את הדירה. הדירה עמדה חודשיים רקה עד שהמשכיר מצא שוכר חדש.
להמשיך לקרוא
אדם פנה למתווך כדי שיעזור לו למצוא דירה גדולה לקניה. לאחר חיפוש ממושך נמצאה דירה ונכתב בנוכחות עורך דין חוזה מכירה . רגע לפני חתימת החוזה התריע המוכר על כך שיש לו חוזה שכירות עם שוכרים למשך השנה הקרובה , וברצונו לבטל את חוזה השכירות! הוא התייעץ עם עורך דינו איך ניתן לבטל את חוזה השכירות. המתווך כעס על המוכר היות והוא הבטיח לו כי לא ישכיר את הדירה, חתימת חוזה המכירה נדחתה,הקונה המיועד הודיע שאם יכנסו שוכרים הוא לא קונה את הדירה.
להמשיך לקרוא
הנתבע, קיבל את פרויקט הקמת בניין במתחם הבניה של בית ספר. הוא סיכם עם התובע [קבלן משנה] לעשות את עבודות האינסטלציה במקום.
סוכם על מחיר “פאושלי” (דהיינו סכום כולל ללא מדידת כמויות) של 6500 ₪ לכל יחידה לפני מע”מ. העבודה החלה בנובמבר 2009 וכעבור ארבעה חודשים בתאריך 31/3/09 הוגש על ידי התובע חשבון על סך 70,000 ₪ לפני מע”מ. החשבון הוא תמחור של 16 יחידות דיור שכמעט הושלמו מתוך 19 יחידות שסוכם מראש.
להמשיך לקרוא
התובע עבד לפני ארבע שנים בעבודות בנין ועדיין לא קיבל שכרו. הנתבע מודה שהיה חוב כל שהוא פתוח. אפשר שחלק מהסכום כן שולם, אין לו ידיעה חיובית על כך אבל זה בגדר אפשרות. הסיבה שהחוב לא שולם במועדו היא בעיה חוקית לתת תלוש לתובע המקבל קצבת נכות מביטוח לאומי. התובע מודה שסוכם שהתשלום יעשה ישירות ללא תלוש.הסכום מבוסס על דף נוכחות ומקובל על שני הצדדים, בהערכה ראשונית מדובר על כ: 3000 ₪.
להמשיך לקרוא
עמותה בשדרות תובעת את האחראיות על הפעלת המדרשה בגין פשיעה על שמירת מחשב העמותה.
המדרשה שבה המחשב היה מונח, הושארה פתוחה בשבת על ידי האחראיות, לכן נגנב ממנה מחשב.
עלות המחשב כשלושת אלפים שקלים אולם התביעה היא רק על סך מאתיים שקלים מכל בת.
להמשיך לקרוא
האומן יעקב [שם בדוי] תובע את הקרן לפיתוח הדרום לשלם לו משכורת על תכנון גן שעשועים אומנותי . האומן הוזמן על ידי הקרן לבנות דגם אומנותי של מתקן שעשועים לילדים. העבודה כוללת עיצוב הגן וליווי של הפרויקט עד לסיום.לא דובר על שכר אבל דובר על כך שלקרן ישנו סכום של 80,000 ₪ המיועד לצורך הפרויקט.
להמשיך לקרוא
נהג הסעות סיכם עם גן מסויים לגבי הסעה של ילדה כל יום לביתה וטוען שסוכם על סכום של 550 ₪.
לעומתו טוען הגן שסוכם על סכום של 200 ₪ ולאחר זמן כפי בקשתו של הטובע נוספו לו 50 ₪ והסכום עמד על 250 ₪
יורם הזמין שרותי קייטרינג ושילם עבורם בצ’ק שאינו על שמו הצ’ק לא כובד ע’י הבנק, מהסיבה שאין לו כיסוי.
יורם לא הסכים לשלם מחדש את חובו, במקום זה הוא התקשר לבעל הצ’ק וביקש ממנו לדאוג לכיסוי. אותו אדם העדיף לשלוח צ’ק אחר שנתנו לו ויש לו כיסוי. הוא התנה את משלוח הצ’ק החדש, בכך שישלחו לו את הצ’ק הישן שלא כובד.
בפועל, הצ’ק החדש נשלח לבעל הקייטרינג עוד לפני שהוא החזיר את הישן.
ראובן פנה לרואה חשבון על מנת שיכין עבורו את הדו”ח השנתי למס הכנסה. השכר היה 500 $.לאחר שנה הוא פנה שוב לאותו רואה חשבון ושוב שילם 500 $. הדבר חזר על עצמו בשנה השלישית אבל עכשיו הוא לא מוכן לשלם אלא רק 250 $.
התובע ,רואה החשבון,טוען שעשה את העבודה על דעת הסיכום הראשוני לפני שלוש שנים.
הנתבע טוען שבעצם הוא נוצל גם בשנה שעברה [אבל אין ברצונו לדון על כך] היות והסכום של 500 $ מתאים לשנה הראשונה שבה הייתה הרבה עבודה [הוא באמת מכיר טובה על העבודה הטובה שנעשתה] אבל בשנים האחרות אין כ”כ עבודה,מחזור הכספים שלו הוא כעשרים אלף שקל בלבד. יש להוסיף שמדובר על שכנים ולכן הצפייה היא למחיר הוגן.הוא המציא בפני בית הדין נתונים על שכנים אחרים ששלמו 250 $ בלבד.