שאלה
לצערי, הארוס שלי ביטל את החתונה שלושה שבועות לפני התאריך המיועד. הוא טוען שחששות שהיו לו קודם התעצמו ושיש חוסר התאמה בינינו. החזרנו את המתנות ההדדיות, אבל יש ויכוח בעניין ההוצאות על מסיבת האירוסין ועל שמלת הכלה שכבר שולמו ועל התחייבויות לאולם, לצלם ולתזמורת. מעבר לכך אני דורשת פיצוי על עגמת הנפש ועל הבושה.
תשובה
שאלה זו צריכה להתברר בדין תורה, והתשובה הבאה נכתבת רק באופן כללי. אם לדעת בית הדין התגלה מידע המצדיק ביטול חתונה, ולא ניתן היה לגלות זאת לפני האירוסין,[1] אזי החתן מוגדר כאנוס וממילא פטור על הוצאות שכבר היו, כגון מסיבת האירוסין. כמו כן הוא זכאי לקבל החזר על כל מה שיחייבו אותו, כגון אולם, צלם ותזמורת, כי העלמת מידע שקולה כמקח טעות ויש בכך משום חיוב גרמי על הנזקים שנגרמו לו..[2] מנגד, אם לא התגלה מידע חדש אלא הוא הגיע לכלל החלטה בשלב מאוחר, אזי עליו לשאת באחריות הכלכלית שנגזרת מכך.[3] עליו לשלם את הוצאות סעודת האירוסין (על פי המקובל במגזר שלכם)[4] ואת הוצאות שמלת הכלה (בהנחה שבעתיד לא יהיה אפשר להשתמש בה) ואת כל ההתחייבויות שלקחתם על עצמכם.[5] הוא פטור מתשלום על דברים שנקנו לקראת החתונה וניתן להשתמש בהם (אף שיש קושי רגשי להשתמש בהם). אולם על בושה ועגמת נפש אין אפשרות לחייב אותו, כי אין סמכות לבית הדין לדון בקנסות בזמן הזה,[6] אך ראוי שהוא יפצה אותך על מנת שתמחלי לו בלב שלם.[7]
הרב אריאל בראלי.
[1] בית שמואל, אבה”ע סי’ נ ס”ק יא.
[2] מדין גרמי, באור הגר”א, אבן העזר סי’ נ ס”ק ט.ויש להשוות לדין מום במקח, עי’ שו”ע חו”מ סי’ רלב סעי’ כא: ‘אם היה המוכר יודע בממכרו שהיה בו מום, חייב בהוצאות שהוציא הלוקח להוליך אותו למקום פלוני’.
[3] שו”ת מהרי”א הלוי, סי’ צט.
[4] שו”ת ישכיל עבדי, אבה”ע סי’ לא.
[5] בית שמואל, אבה”ע סי’ נ ס”ק ז; ערוך השלחן, אבה”ע סי’ נ סעי’ טז.
[6] שו”ע, חו”מ סי’ א סעי’ ב.
[7] שו”ת ישכיל עבדי, אבה”ע סי’ ל, ביטול אירוסין נחשב ככוונה לבייש.