התובע עבד לפני ארבע שנים בעבודות בנין ועדיין לא קיבל שכרו. הנתבע מודה שהיה חוב כל שהוא פתוח. אפשר שחלק מהסכום כן שולם, אין לו ידיעה חיובית על כך אבל זה בגדר אפשרות. הסיבה שהחוב לא שולם במועדו היא בעיה חוקית לתת תלוש לתובע המקבל קצבת נכות מביטוח לאומי. התובע מודה שסוכם שהתשלום יעשה ישירות ללא תלוש.הסכום מבוסס על דף נוכחות ומקובל על שני הצדדים, בהערכה ראשונית מדובר על כ: 3000 ₪.

בירור הדין:
החוב ברור ולכן על התובע לשלם את כולו. אין להחשיב את הטענה שאולי שולם החוב אפילו לא בתור טענת שמא. הנתבע עצמו לא זוכר שום דבר המורה על תשלום החוב, אם כן אין לטענה על מה לסמוך. בכל מקרה גם אם נחשב הדבר לטענת שמא, חייב לשלם. למדנו בשו”ע סימן ע”ה שאדם הטוען איני יודע אם פרעתיך חייב לשלם.
הנתבע טוען שאין לו יכולת לשלם את החוב. כל כלי העבודה שלו נגנבו והוא נמצא במצב כלכלי קשה.
בית הדין הסביר לו שמצד הדין “מסדרין לבעל חוב” רק דברים מינמלים ולכן מסתבר שיש לו נכסים שצריך לתת לתובע.

הוסכם שהחוב ישולם עד תאריך מסויים.