הצג:
תצוגה מלאה | מידע | כותרות בלבד

שכירות דירה מקח טעות

א. העובדות המוסכמות

התובע חתם על חוזה שכירות דירה ב-25/2/14. החוזה מחייב החל מהתאריך 1/3/14 למשך שנה תמורת 1850 ₪ לחודש. ביום חתימת החוזה התובע שילם עשרה צ’קים ועוד 2500 ₪ במזומן.

התובע נכנס בתאריך5/4/14 באיחור של חמישה ימים עקב בקשת הנתבע.

התובע השתמש בדירה סך הכול עשרה ימים ואז עזב אותה. באותם ימים הניח בדירה את חפציו ואף ישן במקום.

התובע הגיע להסכמה על ביטול החוזה משום שלהבנתו הבית אינו ראוי למגורים. התגלה שהניקוז מהמטבח מגיע לחדר רחצה וזורם שם בצורה גלויה. הנתבע החזיר את הצ’קים אולם את הכסף המזומן לא החזיר. התביעה היא להחזרת סך 2500 ₪ ששולמו במעמד חתימת החוזה.

ב. טענות התובע

בתחילה כאשר ראיתי את הדירה היו בה חפצים של בעל הבית והובטח לי שהם יפונו עד התאריך המיועד לכניסה שלי. הפינוי התעכב ולבסוף כאשר מכונת הכביסה נלקחה מחדר הרחצה התגלה לי שהניקוז מהמטבח מגיע לחדר זה. מבחינתי מצב זה לא מאפשר מגורים נורמאליים. הריח והלכלוך מהמטבח מגיעים לחדר האמבט. אני דורש את כל כספי חזרה עקב הפגם שהתגלה.

ג. טענות הנתבע

אני מייצג את בעל הדירה אשר שוהה בחו”ל. תיקנתי את כל הליקויים שהיו והתובע העיר עליהם. הנתבע ביקש לבטל את החוזה והסכמתי לכך מתוך רצון ללכת לקראתו. אני לא רואה בבעיה שתוארה על ידי התובע דבר שפוסל את הדירה למגורים. מדובר על מקום קטן שבו הצינור מהמטבח חשוף וניתן לתקן זאת.

בעל הדירה גער בי על כך שמיהרתי להחזיר את הצ’קים כי הדירה ראויה למגורים וניתן לתקן את הבעיה שהועלתה. התובע אשם בכך שהדירה עומדת ריקה למעלה משלושה חודשים, הייתה הצעה אחרת על הפרק שנדחתה בגלל התובע. לכן יש לראות את הכסף המזומן שניתן כפיצוי על אובדן ההכנסה.

ד. עדות על מצבה של הדירה

בפני בית הדין הופיע עד שעוסק בתיווך דירות וליווה את העסקה מטעם התובע. הוא העיד שמעודו לא ראה דירה במצב כזה. הניקוז של המטבח היה חשוף וזה הוא דבר שאינו עומד בשום תקן. זה הוא פגם מהותי שהתגלה וממילא דינה של העסקה להתבטל.

ה. נושאי הדיון

  1. תקפות החוזה- מקח טעות
  2. אובדן הכנסה

3. תשלום על הנאה

ו. תקפות החוזה- מקח טעות

הנתבע החזיר את הצ’קים לתובע לאור הפגם שהתגלה, האם יש לראות בכך הסכמה לביטול החוזה?
לדברי הנתבע אין בכך הסכמה לביטול החוזה אלא מחווה של רצון טוב לעזור לזוג צעיר. מבחינתו החוזה תקף, ומשום כן לתובע יש אחריות לפצות על הנזק שגרם כשהפר את החוזה והביא לכך שהדירה עומדת ריקה.

בית הדין אינו מקבל את הטענה שהחוזה בתוקף הן משום שהחזרת הצ’קים מהווה ראיה ברורה לכך שהעסקה בטלה[1] והן מהטעם של מקח טעות.

בית הדין קובע שמאחר והתברר שיש פגם מהותי בדירה התובע זכאי לבטל את החוזה אף אם ניתן לתקן את הפגם.

הדברים מתבארים בדברי הרמ”א (חושן משפט סימן רל”ב סעיף ה) שכאשר ישנו פגם מהותי הוא מהווה עילה לביטול העסקה גם אם ניתן לתקנו:

ראובן שמכר לשמעון בתים שיש לו בעיר אחרת, וקודם גמר המקח נכנסו עובדי כוכבים בבתים וקלקלו קצת מקומות ועשנו הכתלים ועקרו דלתות הבית והחלונות, ורוצה שמעון לחזור בו, וראובן טוען שכיון שהוא מום עובר ינכה לו מן הדמים כדי שיחזיר הבית לקדמותו ויקיים המקח, הדין עם ראובן.

הגה: שהרי בית מכר לו ועדיין נקרא בית. וכן מום שאינו בגוף הבית, כגון שיש לאחר דרך עליו או אמת המים עוברת שם, מסלק המים והמקח קיים. אבל אם המום בגוף הבית, כגון שאמר לו שיש לו כותל שלם, ונמצא רעוע, אינו יכול לבנות לו כותל שלם.

בספר נתיבות המשפט (שם, ס”ק ז) ביאר שתיקון פגם באופן של בנייה חדשה מוגדר כפנים חדשות וממילא הסיכום הקודם אינו מחייב.

התובע טען למקח טעות משום שהדירה אינה ראויה למגורים, לעומתו טוען הנתבע שניתן לתקן את הבעיה ולכן אין בכך סיבה לבטל את החוזה.

בית הדין התרשם שתיקון של צינור הניקוז המטבח אינו דבר פשוט אלא מצריך חציבה מחודשת וצינור חדש ולכן שייך כאן דינו של הרמ”א כי פנים חדשות באו לכאן.

לסיכום, לתובע הייתה את הזכות המלאה לבטל את החוזה ואין צורך במחווה מיוחדת מצד הנתבע.

ז. אובדן הכנסה

הנתבע טוען שזכותו לעכב את הכסף עקב כך שהדירה לא מושכרת כבר שלושה חודשים. לשאלת בית הדין מדוע הדירה עומדת ריקה כל כך הרבה זמן, ענה הנתבע שכעת אינו מעוניין להשכיר אותה אך בזמנו היתה לו נכונות ועל כך תביעתו. לטענתו היה שוכר על הפרק אלא שהוא פנה ביום חתימת החוזה עם התובע.

הבסיס ההלכתי לטענה זו הוא חיוב מדין גרמי על כך שהתובע גרם נזק למשכיר.

בית הדין דוחה טענה זו משום שהתובע חתם בתום לב על הסכם השכירות (וגרם לשוכר פוטנציאלי לוותר על השכירות) ומתוך ציפייה שהדירה ראויה למגורים[2].

ח. תשלום על הנאה

היות והשוכר השתמש בדירה במשך עשרה ימים הן לאחסון חפציו והן ללינה הרי הוא חייב לשלם על כך מדין נהנה. כך כתב בשו”ת הרשב”ש, סימן תעו:

אם הבגד (שהתגלה בו פגם) כבר נעשה ממנו מלבוש ולבשו קודם שנגלה המום, והיה מום שלא היה יכול להכירו עד עתה וחוזר הבגד למוכר, וצריך ליתן לו שכר לבישתו כמו שכתב הרמב”ם ז”ל בפרק טו מהלכות מכירה גבי מוכר בית ומצא בו מום.

והנה על פי הסכם השכירות היה צריך לשלם 616 ₪ לעשרה ימים[3] אולם היות והחוזה התבטל הרי שיש לקבוע תמחור חדש. יסוד החיוב מדין ‘נהנה’ ומחושב לפי מה שהיה משלם על הפחות שבדירות (נתיבות המשפט סימן שס”ג ס”ק ח). ובדברי השולחן ערוך משמע שיש להפחית שליש מהמחיר וזה לשונו “חשבו שהיא של אביהם וטבחוה ואכלוה משלמים דמי בשר בזול שהוא שני שלישים…” לכך התשלום המתקבל הוא 411 שקלים.

ט. החלטה

א. על הנתבע לשלם 2500 ₪ לתובע עד כ”ד בכסליו תשע”ה.

ב. על התובע לשלם 411 ₪ עד כ”ד בכסליו תשע”ה.

ג. במידה והצדדים רוצים לקזז את התביעות אזי חייב רק הנתבע לשלם 2089 ₪ עד כ”ד בכסליו תשע”ה.

 

פסק הדין ניתן בתאריך כ”ד חשון תשע”ה.

“והאמת והשלום אהבו”

בזאת באנו על החתום

_____________________

_____________________

_____________________

הרב דוד פנדל

הרב אריאל בראלי

הרב שלמה בן יאיר


[1] אין חוזה למחצה – אם המשכיר מודה שאינו מצפה מהתובע להמשיך לגור במקום והחזיר לו את הצ’קים א”א לומר שמצד אחד לשוכר אין זכות לגור בבית ומצד שני הוא מחויב לחוזה.

[2]הש”ך (סימן שפ”ו ס”ק א) הכריע שגרמי הוא קנס דרבנן, וסבר שלהכרעה זו יש נפקא מינה לעניין החיוב בשוגג: “לפי מה שהעליתי… דכל דיני דגרמי אינו אלא קנסא דרבנן… אם היה שוגג פטור”.

[3] השכירות החודשית היא 1850 ₪ ושליש ממנה דהיינו עשרה ימים היא 616 ₪ . ואף ששכירות לימים מועטים יקרה יותר, מכל מקום התמחור של דמי השכירות מתייחס לכלל הדירה והשימוש היה רק בחדר ממ”ד ושנה.

תשלום דמי וועד בית למי שיש לו כניסה נפרדת לביתו

שאלה
אחד מדיירי בניין משותף המתגורר בקומת קרקע, פתח על דעת עצמו דלת מהמרפסת שלו לרחוב. דלת זו משמשת לו לכניסה לביתו וכבר אין לו צורך בחדר מדרגות. נוסף על כך, הוא ביטל לגמרי את דלת הכניסה הישנה מחדר המדרגות לביתו. נשאלת השאלה, האם עליו להמשיך לשלם דמי ועד בית מדי חודש?

להמשיך לקרוא

בנין משותף- חלוקת דופלקס לשתי דירות

שאלה
יש לי דירה גדולה, ואני מעוניין לפצל אותה לשתי יחידות דיור ולהשכיר אחת מהן. לצערי, השכן מתנגד למהלך זה.
1. מי צודק?
2. יש לי אפשרות לדאוג לכך שבחדר המדרגות תהיה רק כניסה אחת לשתי היחידות, האם זה משנה?
3. האם יש לשלם לוועד הבית תשלום כפול, עבור שתי יחידות הדיור?
תשובה
השכן צודק בכך שזכותו למנוע צפיפות בחדר המדרגות, אשר מיועד מראש למספר המשפחות הנתון. כל תוספת דיירים צריכה אישור מכל השכנים, כמבואר בגמרא (בבא בתרא ס) .
בנוגע לאפשרות של חלוקה פנימית ללא פתח נוסף לחדר המדרגות, יש על כך מחלוקת הפוסקים שולחן ערוך, . הרמ”א (שו”ע חו”מ סי’ קנד) התיר, כי לדעתו יש לאדם זכות להכניס מספר רב של אנשים ללא מגבלה לתוך ביתו. אולם כתב החזון איש (ב”ב סימן יב ס”ק ה) שאף לדעת הרמ”א יש להתיר רק אם זהו מצב ארעי, ולא אם זהו מצב קבוע שיש לדייר החדש כניסה בפני עצמו, ואין לו צורך לעבור בתוך יחידת הדיור של חברו.
יש להוסיף שעל פי חוק התכנון והבנייה (סעיף 145א), אסור לאדם לחלק את דירתו ללא היתר בנייה. חוק זה תקף מבחינה הלכתית, שהרי כולם מודים שכאשר ישנה הסכמה מפורשת בין השכנים למנוע הכנסת דיירים נוספים לדירה, יש לכך תוקף, ככל תנאי שבממון המועיל. לכן כאן החוק יוצר אומדן דעת הנחשב להתניה מפורשת, ועל דעת כן כל דייר נכנס .
אולם אם באותו מקום אין מקפידים על חוקי הבנייה, והמקובל הוא לחלק את יחידות הדיור, אז נחשב הדבר למחילה מפורשת של כל הדיירים על זכותם למחות, ולכן יכול בעל הדירה לחלקה בעל כורחם של שכניו.
המנהג יוצר נורמה אחרת מהחוק, וכל מי שמגיע להתגורר במקום, מגיע על דעת הנורמה (חזו”א שם). ואף שעל פי חוק הדבר אסור, יש להפריד בין זכותה של המדינה להרוס או להטיל קנסות, לבין זכותם של השכנים להתנגד . השכנים מחלו על זכות זו בעצם העובדה שבחרו להתגורר במקום זה.
מסקנה
אין היתר לבעל דירה בבניין משותף לחלק את דירתו לשתי יחידות דיור אם שכניו מתנגדים לכך. הדבר נכון אף אם יהיה רק פתח אחד לחדר מדרגות. אולם אם באותו מקום אין נוהגים לקבל היתר בנייה כדי לפצל דירה, אין אפשרות לשכנים למנוע ממנו את חלוקת הבית.

הקונה שהפך לשוכר

שאלה:
ראובן קנה בית בשדרות כאשר חלק מהחדרים שבו נבנו ללא אישור. המוכר התחייב לדאוג לרישום חוקי של תוספת הבניה, בתוך שנה. המוכר לא עמד בהתחייבותו, הקונה רוצה לבטל את העסקה. המוכר מסכים לביטול העסקה אולם דורש תשלום שכירות עבור השנה שהקונה היה בבית.
הקונה טוען שנכנס לדירה לא כשוכר אלא כקונה ולכן אין שום סיבה לתשלום, הסיבה לביטול העסקה באחריות המוכר.

להמשיך לקרוא

מכונית שניתנה לבדיקה וניזוקה

בס”ד י”א אלול התשע”א 

בענין שבין
יוסף  – התובע 
לבין 
חיים  – הנתבע

עובדות מוסכמות:
יוסף בעל מכונית מסוג טויטה נתן את מכוניתו לחיים. בין הצדדים הוסכם שהרכב יהיה אצל חיים למשך סוף השבוע, מליל חמישי. במידה וחיים מעונין בקניית הרכב אינו צריך לשלם דמי שכירות עבור ימי השמוש, אך אם אינו מעונין לקנות את הרכב, יצטרך לשלם דמי שכירות עבור ימי השמוש ברכב. ביום שישי חיים השאיל את הרכב לאוהד ובנסיעה שנסע אוהד אירע קלקול ברכב.
כעת, חיים אינו מעונין לקנות את הרכב.

להמשיך לקרוא

יושר במשא ומתן

שאלה: דני חיפש הרבה זמן דירה מתאימה להשכרה. יום אחד הוא מקבל טלפון מחבירו אריאל ‘ראיתי דירה להשכרה בדיוק בשבילך’. תיאור הדירה אכן נשמע מצוין לדני. ישנה רק בעיה אחת-המחיר. המשכיר כתב בשלט שהוא רוצה 2800 ש”ח עבור הדירה – מחיר שהיה יקר מדי בשביל דני.

אמר לו אריאל יש לי רעיון מצויין אני אגש לדירה ואעשה עצמי כאילו אני מתעניין בדירה ואז אומר לבעל הבית שהמחיר מוגזם ביותר זה לא שוה יותר מ2000 שקל ולא אשלם אגורה יותר. אמר ועשה ואכן בעל הבית נתרצה למכור לדני ב2400 ש”ח. כדרכם של דברים סיפור המעשה התגלגל עד לבעל הבית של דני. כששמע זאת בעל הבית אמר מבחינתי החוזה בטל, עד לברור העניין.

להמשיך לקרוא

תשלום שכירות בזמן חירום

שאלה:

משפחה ששהתה מחוץ לשדרות במשך שלושה שבועות עקב המצב הבטחוני, יש לציין שהיו עוד משפחות שעזבו את העיר, האם צריכה לשלם דמי שכירות רגילים?

להמשיך לקרוא

שכר תיווך 2

שאלה:

אדם פגש מתווך דירות וסיפר לו שהוא מחפש הרבה זמן לשכור דירה גדולה.  המתווך שוחח בפלאפון ולאחר כמה דקות סיפר לו על דירה גדולה שתתפנה בעוד שבוע. האדם בדק את ההצעה ולבסוף חתם חוזה שכירות על אותה דירה.
השאלה האם המתווך זכאי לתשלום עבור העצה שלו? מראש לא דובר על שכר, וכן לא נחתם שום הסכם בינהם הכל היה בדיבור בלבד.

להמשיך לקרוא

שכר תיווך 1

שאלה:

האם יש חובה לשלם למתווך שהציע הצעות שונות אבל בפועל לא נסגרה שום עיסקה?
מתווך יצר קשר בין שני אנשים, והם סגרו את העסקה בעצמם, האם מגיע למתווך שכר?
מתוון שהצליח ליצר קשר בין מוכר לקונה אבל לא הצליח לגבש עיסקה ובא מתווך אחר וסגר, מי מקבל את התשלום?

להמשיך לקרוא

מי יתקן את הדלת

שאלה: 

דלת מגורים נפגעה מרסיסי טיל קאסם ונהרסה. הנציג מטעם מס רכוש הסביר קודם צריך לתקן את הדלת באופן עצמאי לאחר מכן המדינה תיתן  החזרים. פרץ ויכוח בין השוכר למשכיר- מי צריך לדאוג לתיקון הדלת? השוכר טוען  הבית של המשכיר ולכן הוא מחוייב לתקן, לעומתו המשכיר טוען זה קרא בזמן שהשוכר נמצא בבית ולכן זה עניינו.

להמשיך לקרוא

מי ילך למס רכוש?

שאלה:

שכרתי דירה לפני שנתיים ובעוד חודש אני מסיים את תקופת השכירות ועובר לדירה אחרת. במשך השנתיים נפגעו התריסים מנפילת קאסם. פניתי למס רכוש אולם התהליך ממושך ויסתיים רק בעוד כמה חודשים , האם אני מחוייב לדאוג להשלמת התהליך או שאני יכול להחזיר את הדירה כפי שהיא?

להמשיך לקרוא

גמ”ח רכב

שאלה: ירון בדרך כלל קונה במכולת ליד הבית שלו אבל לפני החגים כשיש לו קניה גדולה הוא קונה בסופר מחוץ לעיר. אין לו רכב ולסחוב את כל הקניות בתחבורה ציבורית זה לא פשוט. יום אחד שמע ירון על גמ”ח רכב שהתקנון שלו לשלם שלושים אגורות על כל קילומטר, שהתשלום הוא על הבלאי של הרכב. לקח ירון את הרכב מהגמ”ח לקניות לחג. כאשר חזר ירון מהנסיעה ופרק את הקניות  התברר לו שהיה חור באחד המוצרים ונגרם נזק לריפוד של הרכב, האם הוא חייב לשלם?

תשובה: היות והתשלום הוא רק לכיסוי הבלאי שנגרם לרכב הרי הוא שואל ואינו שוכר. לכן חובתו להחזיר את הרכב בשלמותו גם אם קרה דבר שלא תלוי בו.