הרב אריאל בראלי על אחריות משפטית בתאונות דרכים ובמצבי חירום.
מתוך המושב הרביעי בכנס העולמי ה-28 לדיני ממונות ומשפט עברי, תשע”ט, בנושא “הקטל בדרכים – צורכי החיים, קדושת החיים והארץ”.
הרב אריאל בראלי על אחריות משפטית בתאונות דרכים ובמצבי חירום.
מתוך המושב הרביעי בכנס העולמי ה-28 לדיני ממונות ומשפט עברי, תשע”ט, בנושא “הקטל בדרכים – צורכי החיים, קדושת החיים והארץ”.
יחידת הפיתוח של המכון הפיקה סרטון חדש העוסק בדיני נזיקין השייכת לתאונת דרכים. בסרטון מוצגת הדילמה ופסק הדין שניתן בבית הדין של מכון משפט לעם, מצורף דף מקורות . (ניתן לצפיה בערוץ 7 למי שיש חסימה ליוטיוב)
האם כאשר עובד חותם על ויתור פיצויי הפיטורין יש לכך תוקף?
אנו רגילים להתייעץ עם רבנים ולשאול אותם בכל תחומי התורה. האם גם שאלות בענייני ממון אפשר לברר אצל רב או שמא יש לפנות דווקא להרכב של שלושה דיינים היושבים בדין?
נתייחס לדוגמא שבאה לפנינו: קבלן בא להתייעץ עם אחד הרבנים וסיפר שהוא מעוניין להפר הסכם עבודה עם קבלן משנה העובד אצלו. האם מותר להשיב לו כאשר העובד אינו נוכח ואינו יכול להציג את עמדתו?
חרם צרכנים מופעל מסיבות שונות כגון: נסיון להורדת מחירים, נסיון להשגת יעד ערכי כגון קניית כחול לבן, נסיון להשיג יעד הלכתי- מניעת חילול שבת ומאכלים שאינם כשרים.
מה מייחד את חרם צרכנים בשונה מכל אמצעי שיווק אחר?
חרם צרכנים הוא התארגנות של קבוצת אנשים סביב פסילת גורם עסקי, המסר המרכזי של החרם הוא: אין לקנות במקום פלוני.
להמשיך לקרוא
פשרה נתפסת כהשלמה עם כורח המציאות, כדוגמת המים פושרים שאינם חמים ואינם קרים,כך הפשרה היא הנהגה בינונית הנמצאת בין האמת לשקר.מצופה שאנשי אמת יתרחקו מהפשרה ויעדיפו את הדין בטוהרתו. היה נראה שיחס זה בודאי נכון כלפי פשרה בדיני התורה,שהרי “משפטי ה’ אמת” והם חלק מהתיקון הכולל של העולם.הרב בעולת רא’יה ח’ב נט כתב “המשפטים האלוהיים, אין מטרתם רק מטרה קרובה לישר סכסוכים ארעיים אלא הם הולכים להעלות את החיים ואת ההויה כולה” . הרא’ש בתשובה קז סימן ז הוסיף שמטרת הדין היא, גם שלום בין בעלי הדין.זה לשונו “וכתיב: אמת ומשפט שלום וכו’, כי על ידי המשפט יש שלום בעולם ” .לאור דברי הרב מובנת דעתו של ר”א בנו של רבי יוסי הגלילי הסובר שפשרה היא ניאוץ. “ר”א בנו של רבי יוסי הגלילי אומר אסור לבצוע וכל הבוצע ה”ז חוטא, וכל המברך את הבוצע הרי זה מנאץ, ועל זה נאמר בוצע ברך ניאץ ה’ אלא ייקוב הדין את ההר שנאמר כי המשפט לאלהים הוא”.
התורה מתערבת במשא ומתן המסחרי ומונעת משני הצדדים לחרוג מגבולות המחיר המקובל. זהו עניינו של איסור אונאה, המקיים את המסחר בתוך גבולות המחיר הסביר. נדמה שאיסור זה סלל את הדרך לתקנות חז”ל הבאות להסדיר מסחר הוגן, וכלשון החתם-סופר (שו”ת חו”מ סי’ עט): “סדר הנהגת המדינות במסחר נמסר לחכמים”.
מעסיק[1] פיטר את מזכירתו בזמן הריונה. לטענתה בבית הדין פיטורין אלה אינם בתוקף בשל חוק המדינה האוסר זאת, ועליו לשלם לה את מלוא שכרה עד לאחר חופשת הלידה. מנגד טוען המעסיק, שהפיטורין אינם בגלל ההריון, אלא בשל היקלעות העסק לקשיים (ואכן, לאחר זמן העסק נסגר), ואשר על כן הפיטורין חוקיים.