1) הרב דוב ליאור שליט”א – העתקת תוכנות

א. העתקת תוכנות מחשב, דיסקים וקלטות, שלא לצורך מטרה מסחרית – מותרת, אולם במקרה שהבעלים מקפידים על כך, להעתיק אין זו מידת חסידות.

ב. הורדת חומרים מהאינטרנט – מי שגונב את התוכנות או הדיסקים ומפיץ אותם לרבים ברשת האינטרנט, עובר על איסור חמור של פגיעה בזכויות יוצרים, במיוחד אם הוא מרוויח על כך.
אולם לגולשים ברשת – מכיוון שבמציאות אין שליטה על חומרים באינטרנט, וכן אין אפשרות מעשית לאכוף ברשת חוקים של זכויות יוצרים וכל אחד יכול להוריד כרצונו, לפיכך דומה הדבר לאבידה ששטפה נהר, ומותר לאדם להוריד לעצמו מדין הפקר, אולם אם היוצר אינו מסכים אזי מידת חסידות היא שלא להשתמש.

ג. הקלטת שירים מהרדיו – אין איסור להקליט שירים מהרדיו, מפני ששילמו על כך מראש, ואין בכך בעיה של זכויות יוצרים (כך נמסר לי).

ד. תוכנות מחשב, שאין להשיגם בחנויות – לעיתים, יצרני התוכנות מפתחים תוכנת מחשב משודרגת, וכדי להכריח את הצרכנים לקנות את התוכנה החדשה, הם מסרבים למכור את התוכנה המיושנת. במקרים כאלו, מותר לכתחילה להעתיק, שלא למטרה מסחרית את התוכנה מהדגם הקודם.

 2) הרב דוד חי הכהן שליט”א – רב קהילת “אורות התורה” וראש ישיבה בבת ים

יש שהקלו בשאלה זו, מפני שלדעתם אין ערך ממוני להנאות אלו, וממילא אין איסור בצפייה בתמונה או בשמיעת שיר ללא תשלום. אולם מדברי הגמרא בקידושין, שקובעת כי הנאה מצפייה בריקוד או משחק היא בעלת ערך ממוני ואף ניתן לקדש בה אישה, מתברר כי הנאה זו שווה ממון. מכאן שנטילת הנאה זו ללא רשות הבעלים, ובמיוחד כשהבעלים מקפיד על כך, הרי היא אסורה משום גזל.
מלבד הטעם הנזכר יש להוסיף טעם אחר לאיסור – לפי חוקי המדינה ואולי כל מדינות העולם, מקובל להגן על זכות המפיקים והיוצרים, שלא יעתיקו את יצירותיהם ללא הסכמתם. ממילא יש בכך דינא דמלכותא דינא, ואולי אף חמור מכך יש בזה הסכמה כללית, ואומדן דעת כללי לאסור גניבת זכותו של אדם, שהוציא את זכויותיו למכירה. אם נקל בכך, אנו גורמים חלילה, שהעולם יתמלא בחמס. ואם יאמר האומר, כי כבר רבים הקלו ראש בכך, כבר קידמוהו חז”ל באמרתם, שאין בכך תירוץ כי “זוהי דרך שכבשוה ליסטים”.
אמנם נראה, שאם חלק מאותו דיסק או קלטת שודר ברדיו, וניתן היה להקליטו משם, הרי השיר נמסר לרשות הרבים, ואין על אותו שיר את חומרת האיסור. אולם אם כל השירים בקלטת שודרו ברדיו, נראה שאסור להעתיק את הקלטת בשלמותה, מפני שהיא כוללת שירים רבים, שאי אפשר להקליטם בדרך מרוכזת ומסודרת דרך הרדיו, ורק בהעתקת שיר אחד או שניים ניתן להקל. בשירים בודדים ניתן להקל מסיבה נוספת – מפיק הקלטת מקפיד בעיקר, שלא יעתיקו את הקלטת כולה, מפני שבמקרה כזה לא יוכל להפיץ את סחורתו ויגרם לו נזק, אולם בהעתקת חלק קטן אין את אותו חשש. ושארית ישראל לא יעשו עוולה, ולא ידברו כזב, והעולם עומד על הדין ועל השלום.

3) הרב יעקב ורהפטיג שליט”א – ראש כולל הלכה במכון הרי פישל

יסוד הדיון הוא השאלה – האם לאדם שמכר את יצירתו, יש אפשרות להגביל אחרים באפשרויות השימוש ביצירתו, ולאסור עליהם להרשות לאחרים להעתיק מהקלטת, הדיסק או התוכנה שקנו. בעניין זה יש סברות להחמיר ויש שחלקו להיתר.
הסברות לאסור: א. מצד גזל – הכותב “כל הזכויות שמורות כולל זכות העתקה”, ישנה אומדנה ששייר לעצמו את זכויות העתקה. ויש שסברו שיכול לשייר לעצמו חלק במה שמוכר, כך שלא מכר הכל והבעלות שנשארת לו היא מניעת אחרים מהעתקה. ב. האיסור מצד המנהג שנהגו לאסור, וכן על ידי דינא דמלכותא דינא, כאשר היוצר כותב כל הזכויות שמורות לפי דין תורה ולפי חוק המדינה. אמנם בנושא דינא דמלכותא, יש שסברו שלא שייך בארץ ישראל, אך בתקנה לטובת היוצרים שאיננה כנגד דין תורה והיושר מחייבה ומכח דינא דמלכותא שהינו חוק קבוע לכולם, יש לומר שמועיל גם בארץ ישראל. בכל מקרה יש לחוש לחומרה, ובפרט שייתכן שנאסר מצד המנהג. ג. השגת גבול ויורד לאומנות חברו.
הסברות להקל: א. בכל הדינים שהובאו ישנם מחלוקות, כדוגמת דינא דמלכותא שהבאנו. ב. הסברא העיקרית להקל היא משום שהעולם מעתיק בפועל ואין כח לאכוף נושא זה. אם כן, יש כאן `אבידה מדעת`, ובפרט אם בעל הזכויות רואה זאת ואינו מוחה, או שאינו מוחה מספיק. כיום, ניתן להוריד באינטרנט תוכניות ואולי יש כאן גדר של `זוטו של ים`. ג. יש כאן רק מניעת רווח, וזו גרמא בלבד עליה פטורים בבית דין. מעבר לכל הנאמר, גם אם נאמר שהנושא נתון במחלוקת, יש חילול ה`.

כבר כתב על כך החת”ם סופר: “מי פתי (איזה סופר) יעסוק באופן זה ויפסיד זמנו וממונו, ויבואו אחרים וישיגו גבול”. גם אם לפי דיני חושן משפט ישנו היתר, ניתן להשתמש בהוראת התורה “ועשית הישר והטוב”(דברים ו`,י”ח) ולאסור העתקת תוכנות (ויש להזכיר שדעת הרבה פוסקים לאסור מהדין: הרב אליישיב שליט”א, הרב וואזנר שליט”א והרב פיינשטיין זצ”ל), כבר כתב הרמב”ן שם: “אי אפשר להזכיר בתורה כל הנהגות האדם עם שכניו וכל תיקוני המדינות כולם, חזר לומר בדרך כלל שיעשה הטוב והישר בכל דבר עד שיכנס בזה הפשרה ולפנים משורת הדין”, ומצאנו שאף כופים על דרך זו (רמ”א חו”מ רנ”ט). ובהקשר זה כתב הרב אשר וייס שליט”א: “כל מעשה שאם יעשו אותו רבים יש בו עוול אף ליחיד אסור לעשות אותו ואין היחיד יכול להצטדק ולומר – במעשה שלי אין נזק כלל, אם כן כל אחד יאמר כן ונמצא מחריב עולם, ויחיד הנוהג כן הוי מדת סדום” היבט נוסף אותו יש להביא בחשבון הוא האיסור הקיים על פי חוק, וכבר כתב בשו”ת שואל ומשיב: “ולא תהא תורה שלמה שלנו כשיחה בטלה שלהם”. בשולי הדברים ברצוני להעיר על הדמיון של הורדת תוכנה מאתר אינטרנט, לאבידה ששטפה נהר. הנהר שוטף את החפץ לגמרי ולא נותר דבר לבעלים ולכן בודאי ישנו יאוש, מה שאין כן בתוכנה אשר תמיד נשארת ביד היוצר למה לומר שהוא התייאש? על פי רוב היוצרים מנסים ללחום כנגד אתרים אלו. בנוסף ניתן לדמות את הדבר לאבידה שאבדה בעיר של רוב גויים ואז הדין שונה מאבידה ששטפה נהר וצריך ייאוש בפועל.(חו”מ רנ”ט ג

“ועשית הישר והטוב”

השאלה של זכויות יוצרים היא אחת השאלות ההלכתיות המעסיקות את בני הנוער. נושא זה הוא חלק מרכזי מתוך מאות שאלות שנשאלנו באתר כיפה בנושא ממונות, ולכן צריך לתת את הדעת להיבט הציבורי של שאלה זו. כולנו מבינים את הצורך הציבורי בעידוד היצירה, אפילו בהיבט המצומצם של בניית אלטרנטיבה ראויה לסרטי מחשב לילדנו. אין אפשרות לאחוז את החבל משני קצותיו, מצד אחד לצרוך דיסקים ומצד שני להתיר להעתיק אותם ללא תמורה. וכבר כתב על כך החת”ם סופר: “מי פתי (איזה סופר) יעסוק באופן זה ויפסיד זמנו וממונו, ויבואו אחרים וישיגו גבול”. גם אם לפי דיני חושן משפט ישנו היתר, ניתן להשתמש בהוראת התורה “ועשית הישר והטוב”(דברים ו`,י”ח) ולאסור העתקת תוכנות (ויש להזכיר שדעת הרבה פוסקים לאסור מהדין: הרב אליישיב שליט”א, הרב וואזנר שליט”א והרב פיינשטיין זצ”ל), כבר כתב הרמב”ן שם: “אי אפשר להזכיר בתורה כל הנהגות האדם עם שכניו וכל תיקוני המדינות כולם, חזר לומר בדרך כלל שיעשה הטוב והישר בכל דבר עד שיכנס בזה הפשרה ולפנים משורת הדין”, ומצאנו שאף כופים על דרך זו (רמ”א חו”מ רנ”ט). ובהקשר זה כתב הרב אשר וייס שליט”א: “כל מעשה שאם יעשו אותו רבים יש בו עוול אף ליחיד אסור לעשות אותו ואין היחיד יכול להצטדק ולומר – במעשה שלי אין נזק כלל, אם כן כל אחד יאמר כן ונמצא מחריב עולם, ויחיד הנוהג כן הוי מדת סדום” (דרכי הוראה ד).

היבט נוסף אותו יש להביא בחשבון הוא האיסור הקיים על פי חוק, וכבר כתב בשו”ת שואל ומשיב: “ולא תהא תורה שלמה שלנו כשיחה בטלה שלהם”.

בשולי הדברים ברצוני להעיר על הדמיון של הורדת תוכנה מאתר אינטרנט, לאבידה ששטפה נהר. הנהר שוטף את החפץ לגמרי ולא נותר דבר לבעלים ולכן בודאי ישנו יאוש, מה שאין כן בתוכנה אשר תמיד נשארת ביד היוצר למה לומר שהוא התייאש? על פי רוב היוצרים מנסים ללחום כנגד אתרים אלו. בנוסף ניתן לדמות את הדבר לאבידה שאבדה בעיר של רוב גויים ואז הדין שונה מאבידה ששטפה נהר וצריך ייאוש בפועל.(חו”מ רנ”ט ג ).

בברכת התורה, אריאל בר-אלי .
דוד הולשטיין:
נראה לי כי נושא זה מעמיד במבחן את הערכים הבסיסיים שלנו כחברה בריאה ומוסרית. שהרי לא יעלה על הדעת כי אנו, המפיקים והמוציאים לאור, נשקיע במוצר הון עתק, נסתכן בסיכונים כלכליים תוך מאמץ עצום, ואז יבוא אדם כל שהוא ויעתיק את המוצר ללא נתינת התמורה הראויה למשקיע. האם זה לא המינימום הנדרש מדין “ואהבת לרעך כמוך”? הנגע הפושה בקרבנו של העתקה לא מורשית, הינו פגיעה חמורה ביותר בפרנסתנו ואנו לא מוחלים על כך כלל! ולגבי הטענה המושמעת שכביכול המוציאים לאור מתייאשים, להווי ידוע כי אנו לא מתייאשים מזכויותינו הבלעדיות על מוצרנו. לשם כך הוקמה בפדרציה הישראלית לתקליטים וקלטות בע”מ מחלקה שתפקידה להלחם בפיראטיות, ולמנוע כל אפשרות של צריבות והעתקות לא חוקיות, והורדות מהאינטרנט של חומרים שעלו לשם בגנבה, כולל הגשת תביעות כנגד מפעילי האתרים לשיתופי קבצים. לשם כך אף הוקם במשטרת ישראל אגף מיוחד לאכיפת החוק הקשור בקניינים רוחניים וזכויות יוצרים, ולא לחינם אנו מקפידים לרשום על כל דיסק כי אין להעתיקו ללא רשות. וודאי שלא יעלה על הדעת כי פרצה שלא ניתן לסותמה תהווה תירוץ לגנב לבוא ולגנוב…כידוע: “לא חרבה ירושלים אלא על שדנו בה דין תורה!” וכפי שמבארת הגמרא שם (בבא מציעא דף ל`) שלא חיפשו לדון לפנים משורת הדין. כלומר, דנו ללא התבוננות בצדדים האנושיים והחברתיים היוצאים והעולים מהדין. ולזה משול המעתיק ללא רשות כחברה תורנית בריאה עלינו להוקיע מעשים הקשורים והנוגעים בגזל, בעושק, ירידה לאומנות חברו וכן הלאה, ובזכות זה נזכה, בעזרת ה`, לבניין ירושלים.בברכה, מנכ”ל חברת נועם הפקות בע”מ.