הצג:
תצוגה מלאה | מידע | כותרות בלבד

שויא אנפשיה חתיכה דאיסורא

רש”י בכתובות (ט ע”א) הגדיר את דין שויא וזה לשונו:
אדם נאמן על עצמו לאסור לו את המותר, על פיו.
מחד, הביטוי “אדם נאמן” – לשון נאמנות הוא, ומנגד רש”י קורא לזה “דבר המותר”. לכאורה אם הוא נאמן, הרי התברר שהדבר אסור הוא?!
להמשיך לקרוא