שויא אנפשיה חתיכה דאיסורא להגיב רש”י בכתובות (ט ע”א) הגדיר את דין שויא וזה לשונו: אדם נאמן על עצמו לאסור לו את המותר, על פיו. מחד, הביטוי “אדם נאמן” – לשון נאמנות הוא, ומנגד רש”י קורא לזה “דבר המותר”. לכאורה אם הוא נאמן, הרי התברר שהדבר אסור הוא?! להמשיך לקרוא ←