שאלה: אבא של אלי קנה רכב חדש. אלי שמח מאוד כי עכשיו הרכב הישן עובר אליו. תוך זמן קצר גילה אלי שהמתנה אינה כל כך שווה. לרכב הישן שאבא שלו נתן לו יש בעיה בהתנעה והצמיגים שלו גמורים. הוא החליט למכור אותו, לכן ניקה וצבע את הרכב יפה מאוד ותלה שלט מכירה. למחרת בא מישהו לראות את הרכב אלי אמר לו שהרכב בסך הכל במצב טוב. הקונה התלהב מהרכב ולא שאל שאלות והם סגרו על מחיר וקבעו שלמחרת יעבירו את הבעלות על הרכב. באותו ערב סיפר אלי לאחיו יואל על המכירה המוצלחת של הרכב. יואל טען כנגדו שנהג לא כראוי. ‘איך לא סיפרת לו על הבעיה בהנעה ועל הצמיגים השחוקים?’, ‘מה פתאום צבעת את הרכב בשביל שהוא יחשוב שהרכב חדש – זאת ממש רמאות?’, ‘איך אמרת שהרכב בסך הכל בסדר – כשאתה מוכר אותו כי יש בו בעיות?’ גער בו יואל. אלי התייסר וחשב על רעיון לתקן את המעוות, הוא יאמר מחר לקונה על הבוקר שילך לבדוק את הרכב במכון ובזה יצא ידי חובה כלפי הקונה. הלך אלי באותו ערב ושאל את הרב האם אכן נהג שלא כהוגן?
תשובה: ענה הרב שישנה חובה הלכתית לציין פגמים שדרך אנשים להקפיד עליהם, לכן היה עליו לציין בפני הקונה את הבעיה בהצתה של הרכב, אולם לגבי הצמיגים היות וזה דבר הנראה לעין הרי זה נחשב כאילו אמרת. וכן לגבי צביעת הרכב אין בעיה הרי הקונה יודע את מודל הרכב ואינו טועה לחשוב שיש כאן מוצר חדש. הכלל הוא שמותר לך לומר דברים כלליים בשבח הרכב כפי המקובל (דהיינו שהקונה לא מחזיק מהדברים אמת לאמיתה) אבל אסור להציג מצג שוא.