שאלה: לאלי יש אח ואחות שהוא נוהג להתייעץ איתם אבל משום מה תמיד כל אחד אומר לו לעשות משהו אחר. אלי הוא פועל במפעל והציעו לו עבודה טובה יותר. הוא סיפר זאת לאחיו ואחותו ואמר להם שהוא מתכוין להתפטר מעבודתו ולקחת את העבודה החדשה. למרבה הפלא שניהם אמרו דבר אחד ‘אסור לך פשוט להתפטר אתה צריך לדאוג לפיצויי פטורים ואם סתם תתפטר לא תקבל’.

כאן נגמרה ההסכמה ביניהם והם התווכחו מה כן לעשות. אחיו אמר תתחיל לעבוד בצורה איטית ותאחר לעבודה עד שיפטרו אותך. אחותו אמרה ישנה סיבה מצוינת שאתה יכול להשתמש בה.הרי אתה מתחתן עכשיו ועובר לגור במקום אחר ובגלל זה מגיע לך פיצויי פיטורים.
בעוד הם מתווכחים איזה עצה יותר טובה, אלי התלבט האם מצד ההלכה מותר לו לנהוג כאחת העצות? האם  מותר לעבוד בכוונה באיטיות ולאחר לעבודה על מנת להשיג את הפיטורין הרצויים? וכן האם להשתמש בסיבה של מעבר דירה כאשר אני יודע שזו לא הסיבה האמיתית לעזיבת העבודה?

תשובה: שאל אלי את הרב וענה הרב-  אם ברצונך להתפטר עשה זאת אולם אין אפשרות לאחוז את החבל משני קצותיו גם לקבל משכורת וגם לעבוד בצורה חלקית. ואף שדרך זו ננקטת על ידי עובדים שונים והיא דרך ידועה להשגת פיצויים, בכל זאת אין זה מנהג מקובל והדבר  אסור.
גם אם ברצונך לאחר בכוונה ,ואז מנקים מהשכר את שעות האיחור, מוטל עליך לעבוד לפי המקובל כי על דעת כן נחתם הסכם העבודה.
אולם העצה של האחות טובה, שכן מותר לתבוע פיצויים מכל סיבה המופיעה בחוק אף אם באמת זו לא הסיבה האמיתית, זה הוא ההסכם. יש להוסיף שיש לנסח את הבקשה באופן שאין בה הצהרת שקר כגון: אני תובע את הפיצויים המגיעים לי על פי חוק פיצויי פיטורין סעיף יא מספר 3. ולא: אני נאלץ לעזוב את העבודה בגלל מעבר דירה עקב חתונה.