אבידות ומציאות

השבת אבידה והפקר

השאלה
שלום
מצאתי שתי אבדות שונות (צמיד ותיק עם בגדים) ופרסמתי מודעות באיזורים בהם מצאתי אותם.
א. כמה זמן עלי לחכות עד שיהפכו להיות “הפקר”?
ב. האם מותר לי להשתמש בהם כאשר הם הפקר?
ג. אני גרה בעיר וסביר להניח שהורידו את המודעות שתליתי בתוך 24 שעות. האם עלי לתלות שוב?
בתודה רבה מראש.

התשובה
עלייך להכריז עד שכמות האנשים הרגילים לעבור באותו מקום תוכל לדעת על המציאה. אם המודעות לא החזיקו שבוע כדאי לפרסם שוב. (מתוך הנחה שבדר”כ שבוע זהו פרק הזמן הנידרש כנ”ל).
לאחר שעבר הזמן יש לשום את המציאה בהערכה כספית ולכתוב על פתק את ערכה, ולאחר מכן ניתן להשתמש (ובמידה והבעלים ימצאו עלייך לתת להם את הערך הכספי שכתבת בפתק).
הרב בר-אלי


השבת אבידה בע´´ח

השאלה
שלום כבוד הרב.
ליד היישוב שלנו מסתובב חמור נטוש (ברור שהוא בגדר אבידה שכן ראיתי אותו כמה זמן ככה ואפילו בלילה הוא היה מסתובב לבד).
השאלה שלי היא האם אני צריך לקחת אותו ולשמור אותו אצלי בחצר עד שיימצא בעל האבידה (כמובן שאכריז על האבידה באינטרנט ובמודעות), או שעדיף להשאיר אותו בשטח אולי יימצא על ידי הבעלים
בסופו של דבר…
אם צריך לקחת אותו , רציתי לדעת האם יהיה מותר מדי פעם לרכב על החמור עד שיימצאו הבעלים? חבר שלי אמר שהיות ואני אשלם כסף על הטיפול בבעל החיים תהיה לי את הזכות להנות ממנו….
האמנם?

התשובה
א. אם החמור אין בו סימנים א”צ לקחתו אליך והשאר אותו במקומו. (שו”ע חו”מ רנט ס”ב). אא”כ נראה לך שהבעלים התיאשו כבר ואז מותר לך לקחתו לעצמך.
ב. אם יש בו סימנים אלא שאתה סבור שעדיף שישוטט וכך סיכוי טוב שימצאנו בעליו, מ”מ כיון שמדובר בדבר שהוא בעל ערך והבעלים יחפשו אחר ההכרזה עליך לקחתו ולהכריז (שם ס”א).
ג. בעקרון אסור להשתמש באבידה לצרכיך אלא אם זהו צורך האבידה (שו”ע רסז יט´). ולגבי בע”ח מצאנו בשו”ע שם סעיף כב´ שניתן להשכירם לאחרים או לעצמך ובשכר שמקבל ישתמש בהם כדי להאכילם, שזהו צורך האבידה. כיום שלא מצוי להשכיר לאחרים חמור אם בכל אופן תרצה להשתמש בו, עליך לברר כמה עולה להשכירו ליום ושכר זה אתה נעשה מחוייב כלפי בעל האבידה, ואז אתה רשאי להשתמש בו. תשתמש בדמי השכירות לצורך האבידה לקנות אוכל וכד´, ואת הנותר תשמור לבעל האבידה. אבל סתם כך בלא דמי שכירות אינך רשאי להשתמש בו.
אם אינך מוצא אחר לשכור וכמ”כ אינך רוצה לשכור לעצמך, אתה רשאי לאחר זמן ההכרזה למוכרו לאחרים (רסז כב), ואת מותר הכסף מלבד מזונותיו עד המכירה תשמור לבעלים. אמנם אם סביר שהבעלים ישלם לך עדיף שתשהה אותו ברשותך עד כמה שאתה יכול ורק אח”כ תמכור אותו. שאין חיוב להוציא הוצאות על האבידה בלא קבלת תמורה. (ב”י חו”מ תכו, סמ”ע שם סק”א).
הרב דרור


השבת אבידה

השאלה
שלום
אני עובדת כחדרנית, בבית מלון בארץ באחד החדרים מצאתי שקית במגירה ובה סכום כסף ביורו שווה לבערך 60 ש”ח בשקלים, האורחים כבר עזבו וסביר להניח שאם אני אביא את זה לקבלה הם ייקחו את זה לעצמם
מה לעשות עם הכסף- להתייחס אלין כאל טיפ?

התשובה
אם אין סימן בשקית אז סביר להניח שהאורחים התיאאשו אם ישנו סימן אז כדאי לפרסם בלוח מודעות\ הודעה על מציאת סכום כסף ולהשאיר את מספר הפלאפון שלך (בלא לציין שאת חדרנית) במידה ולא תהיה פניה תוכלי להשתמש בכסף.
הרב בר-אלי


השבת אבידה

השאלה
שלום לכבוד הרב.
השבוע הייתי בסמינריון הדרכה,וכשחזרתי מצאתי באוטובוס סידור ללא שום סימן ייחודי.
מה גם שהאוטובוס הזה לא היה בשימוש של אותו המחוז. (נסענו לתל אביב,אבל בנסיעה הלוך לא נסענו עם האוטובוס הזה,מה שאומר שיכולות להיות המון אפשרויות בקשר לאזור המגורים של בעל הסידור.)
רציתי לשאול אם עלי להכריז על המציאה,או שמא עקב היותה ללא שום סימן ייחודי כגון שם או מס´ טלפון אני יכול להשאיר את המציאה אצלי.
תודה.

התשובה
א. סדור זה הוא כאבידה שאין בה סימן בגוף החפץ, אולם נראה שיש כאן סימן במקום, שהרי נמצאה באוטובוס. ולכן אם נראה שהונחה צריך להכריז עליה (שו”ע חו”מ רסב ג´), ואם נראה שנפלה דינה כאבידה שאין בה סימן.
ב. הכרזה על מציאה כזו, נראה דרך החברה של האוטובוס, לברר אצלם אם ידוע להם שמשהו שכח סידור, בד”כ במקרה כזה אם ידוע לבעלים הם שואלים בחברת האוטובוסים, ואם עדיין לא, תשאיר להם את הטלפון שלך, שאם המאבד ירצה יתקשר אליך.
ג. גם אם הסדור נפל ולא הונח שם, שאז דינה כאין בה סימן וא”צ להכריז, אלא שלא ברור שהבעלים התייאשו לפני שמצאת, ולכן יש כאן ספק יאוש שלא מדעת, ואינך רשאי ליטול לעצמך סתם כך, אלא כפי שיבואר בס”ד.
ד. אם הסדור הזה הוא מסוג המצוי בשוק, בין אם היית חייב להכריז כנ”ל, אם עבר זמן סביר שהבעלים היו צריכים לברר, ובין אם לא חוייבת בהכרזה כלל, אתה רשאי להשתמש בסדור באופן שתרשום לעצמך שמצאת את הסדור הנ”ל באוטובוס וכו´, תשום את ערכו כמו שהוא ותרשום לעצמך, ותשמור על רישום זה, ואז אתה רשאי להשתמש בסידור. (חו”מ רסז כא).
הרב דרור טוויל


ה100 שקלים

השאלה
שלום כבוד הרב,
רציתי לשאול שאלה
ביום שישי הלכנו ברחוב ובת דודה שלי ראתה ילד שמצא 100 שקל,ואני חשבתי שאולי זה נפל לי מהכיס ואמרתי להם שילכו לקחת ממנו את ה100 שקל והם הביאו את זה ממנו,עכשיו עשיתי חישובים בבית וראיתי שזה לא ה100 שקל שלי שהמאה שקל שלי נמצא וזה כנראה ה100 שהוא מצא אמור להיות שלו מה אני עושה?אין לי איך להשיב לו את זה אני לא מכירה אותו,אם תוכל לעזור לי ולומר לי מה אני יעשה איתם אני ישמח תתודה שירן.

התשובה
לפי ההלכה יש להבחין בנדון דידן בין ילד שיש לו אב והילד נזון ממנו “סמוך על שולחנו”, לבין ילד שאינו נזון מאביו.
א. כיון שבכסף אין סימן המוצא זוכה בו. אם הילד סמוך על שולחן אביו, הדין הוא שאפילו הוא ילד גדול מעל גיל יג´ שנה ויום אחד, כל שסמוך על שולחן אביו מציאתו לאביו מתקנת חכמים (שו”ע חו”מ סימן ער ס”ב). נמצא שהדיון הוא בינך לבין אביו. לכן, אפילו אם נניח שהילד הסכים לתת לך את הכסף וסמך עליך, כיון שאין הכסף שלו שאביו זכה בו, אין לו סמכות לתת זאת לאחרים, ואין נתינתו לך מועילה.
מכיון שכך נמצא שלקחת בטעות ממון של אחר (האב) ואינך יודעת מי הוא, והדין הוא שיש לתרום סכום זה לצורכי רבים, במקום שיש סבירות שהבעלים על הכסף יהנה ממנו. (שו”ע שסו ס”ב).
ב. אם הילד אינו סמוך על שולחן אביו, הילד עצמו זכה במציאה, ואז הדין תלוי בגיל הילד: שבפחות מגיל שש שנים – זוכה לכל היותר רק מפני דרכי שלום, ולכן אם בדעבד לקחו ממנו אין חיוב להשיב. וביותר מגיל שיש י”א שזוכה לגמרי וי”א רק מפני דרכי שלום. לכן מחמת הספק נראה שלמעשה אין חיוב להשיב לו. אולם אם הוא גדול מעל גיל יג´ שנה ויום אחד הוא זוכה מהתורה ויש חיוב להשיב לו.
ג. סופו של דבר בנדון, שלפנינו לא ידוע לך על הילד דבר, וכיון שיש ספק לא ניתן לחייב אותך מעיקר הדין להחזיר, אולם כיון שסבירות גבוהה שיש לו אב שנזון ממנו, כרוב ככל הילדים, לכן ראוי שתעשי בכסף צורכי רבים וכנ”ל.
הרב דרור טוויל


כותרת השבת אבידה

השאלה
שלום לכב´ תורתו,
לפני 3 שבועות מצאתי נגן mp3 יקר.
תליתי מודעות באזור בו נמצאה האבידה.
לצערי אין על המכשיר או בקבבצים הפנימיים כל פרט מזהה אודות הבעלים.
שאלתי היא: כמה זמן צריך לחלוף מרגע תליית המודעות, אם לא הצלחתי למצוא את המאבד, עד שאוכל להשתמש במכשיר?
יש לציין כי ע”מ להשתמש במכשיר יש צורך לרכוש מטען ייעודי ואוזניות (אביזרים יקרים) ע”מ להשתמש בו, שכן אין לו סוללות חיצוניות.

התשובה
א. כיון שיש קבצים פנימיים מסויימים שאינם בכל מכשיר כזה, אלא נבחרים ע”י הבעלים, נחשב המכשיר כדבר שיש בו סימן שיש חובה להכריז עליו, לכן עשית כהלכה שהכרזת.
ב. חובת ההכרזה על אבידה היא למשך הזמן שסביר להניח שהבעלים כבר ידעו ממנה וחפשו בסביבה. נראה ששלושה שבועות זהו זמן מספיק לכך במיוחד במכשיר כזה שמשתמשים בו לעיתים קרובות יחסית.
ג. כיון שהאבידה נלקחה ספק לפני יאוש, אע”פ שהבעלים כעת התייאשו, חלה כבר חובת ההחזרה והמוצא לא זכה בה כדין אבידה לאחר יאוש, כיון שכך הדין שיהא מונח עד שיבוא אליהו (שו”ע חו”מ רסב ס”ג). אמנם כבר כתבו הפוסקים שבחפצים מצויים שאין קפידא דווקא עליהם, ניתן לשום את ערכם ולרשום את הסכום, וכשיש סימנים לרושמם (שאם לאחר זמן כן ימצאו הבעלים תחזיר ע”פ סימנים) ואז מותר להשתמש באבידה. (שו”ע רסז כא´). במקרה שלפנינו נראה שאתה צריך לשמור על הקבצים שהיו שם, ולכן תשמור עליהם בנפרד כקבצים בפנ”ע, שאז שימושך לא הזיק כלל לבעלים, ואם לא כן זהו בכלל חפץ שמקפידים שאסור להשתמש בו.


אבידה מאוחרת

השאלה
שלום לרב
ברשותי נמצאים כלי כתיבה שאנשים מכיתתי באוני´ שכחו במעבדה, ועבר זמן רב ולא יודעת למי להשיבם
שאלתי מעט פעמים וחושבת שלא חיפשתי מספיק טוב אבל כעת ממש מאוחר לכך ולא יודעת אם מותר לי להשתמש בכלי כתיבה אלו או מה לעשות איתם?

התשובה
חפצים שבקלות ניתן לרכוש אותם בחנויות, ניתן להשתמש בהם. לפני השימוש צריך לרשום בפתק את תיאור החפץ כדי שאם יזדמן לך המאבד, תפצו אותו כספית בסכום הכסף. מסתבר שלאחר שעבר זמן רב הבעלים כבר התייאשו (שו”ת אגרות משה ס´ מה)
הרב בראלי


כותרת אתר השבת אבידה

השאלה
עד היום הייתי בבעיה כל פעם שמצאתי משהו – בדרך כלל עלות פרסום המציאה הרבה יותר יקרה מערך המציאה עצמה, כך שיצא שאו שהתעלמתי, או שלקחתי ופרסמתי באופן מקומי, דבר שבמציאות של ימינו הוא די מגוחך (אא”כ מדובר בישוב סגור וכדומה). ב”ה לפני כשנה עלה לרשת אתר השבת אבידה, תחת השם “איפה זה”. האתר, שנבנה דווקא ע”י שאינם שומרי מצוות, ממש מציל מצווה זו. מדובר במעין “אבן הטוען” מודרני, חינם, מקוטלג לפי סוגי מציאות, תאריך, מיקום ועוד. אפשר לפרסם שם כל דבר, מנעל אבודה, עט, אוטו וכו´.
שאלותי:
1. האם מוצא אבידה שמפרסם זאת באתר יצא בכך ידי חובתו?
2. האם מאבד אבידה שלא פרסם באתר הראה בכך שהוא מתייאש?
והערה אישית/מעשית: כפי שהדגשתי, אני חושב שחשיבות אתר כזה היא עצומה למצווה זו. לענ”ד עלינו להגיע למצב בו יש אתר אחד, שכל יהודי בארץ ובעולם יודע ששם, ורק שם, מחפשים ומפרסמים אבידות. מה ניתן לעשות באופן מעשי כדי שדבר כזה יקרה? עם אלו רבנים לדבר? מה אתר כיפה יכול לעזור בעניין?
אדגיש שאין לי קשר לאתר, פשוט אני רציתי לבנות אתר כזה וראיתי שאחרים היקדימוני, וחשבתי לנסות להכניס את המודעות למצווה, ולאתר, בציבור שלנו. דיברתי עם בעלי האתר, הם לא עובדים עליו בשבת. האתר ללא מטרות רווח, והפרסומות שהם מנסים שיופיעו בו באות (לפחות בשנתיים הקרובות) לכסות על עלויות בנייתו. אשמח לקבל את חוו”ד הרב בנושא.

התשובה
1. חובת פרסום האבידה היא קודם כל באזור המציאה.
2. בשלב זה שאין לכולם גישה לאתר וכן אין זה מפורסם לא ניתן לסמוך על כך לעניין יאוש.
3. מצווה גדולה לעזור בכל הנושא של אבידה בכל דרך שהיא.


כותרת מציאה שבקנייה

השאלה
שלום!
קניתי לאחרונה חפץ משומש ובתוכו גיליתי שטר כסף. אני מכיר את הבעלים הקודם, אך גם הוא אינו הבעלים הראשון של החפץ ויתכן שהשטר היה גם קודם. האם עלי להחזיר את השטר למוכר?

התשובה
ישנה מח´ האם הבעלים הקודם זכה בשטר מדין קניין חצר או שמכיוון שהשטר לא עתיד להגלות אין קניין לחצר במצב כזה. מספק אתה יכול לעכב אותו בתנאי שברור לך שהשטר ניתן בחפץ לפני הבעלים הקודם.
התשובה התקבלה מאת הרב בראלי
ר”מ בישיבת ההסדר שדרות ודיין בבי”ד צדק שע”י הישיבה


כסף במשבר זהות!

השאלה
לרב שלום.
בניקוי שעשיתי בחדר שלי, מצאתי במגרה סכום של 20 ש”ח ששכחתי לגמרי מאיפה הם. יחד איתם בשקית (שהיו בה עוד דברים) היתה קבלה של מקניה של מוצרים שקונים בדרך כלל למנגל. אני כן זוכר מאוד במעומעם שבאחד המנגלים שעשיתי עם חניכים שלי אי שם בכיתה י´-יב´ (היום אני בשיעור ב´) היה איזה משהו עם הכסף. אבל אני בכלל לא יכול להיות בטוח שזה באמת מהמנגל הזה, אם בכלל לא סידרנו את זה מאז.
שאלתי- מה לעשות בכסף?

התשובה
מעיקר הדין הכסף שלך,אם ברצונך לצאת ידי ספק כדאי לתרום את הכסף לסניף ואז ישנו סכוי שאותם חניכים יהנו מהכסף.
התשובה התקבלה מאת הרב בראלי
ר”מ בישיבת ההסדר שדרות ודיין בבי”ד צדק שע”י הישיבה


השבת גזל מועט מאוד

השאלה
שלום כבוד הרב!
אחד המדריכים בישיבה שבה אני לומד עזב את הישיבה לפני כשנה. הוא השאיר בישיבה קטנוע מקולקל שלא נסע והיה במצב די רעוע אך לפי השמועות היה בכוונתו לחזור ולקחת אותו. הקטנוע נשאר ללא השגחה ומספר תלמידים החליטו לתקן אותו והצליחו לגרום לו לנסוע (אך הוא עדיין לא היה כשיר לנסיעה ממש). לאחר שתוקן מספר תלמידים בישיבה וביניהם אני “לקחו סיבוב” על הקטנוע. נסעתי כ-10 מטר בלבד וזה גרם לבזבוז של מועט מאוד של דלק. משהו מצוות הישיבה תפס תלמידים כשנסעו על הקטנוע ולקח אותו ונעל אותו במחסן. למיטב ידיעתי אותו מדריך שהקטנוע שייך לו עדיין לא חזר
לקחת אותו. האם אני צריך להחזיר לו את עלות הדלק המועטה שבזבזתי (או שחל על זה דין של פחות משווה פרוטה…)?
בתודה רבה מראש.

התשובה
יש להניח שגזלת פחות משוה פרוטה ואין בכך חיוב השבה אלא צריך לפייס בדברים את בעל הקולנוע
התשובה התקבלה מאת הרב בראלי
ר”מ בישיבת ההסדר שדרות ודיין בבי”ד צדק שע”י הישיבה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *