שאלה
קשה לי להבין את העניין של נדרים. כל פעם שאני משתמש בנדר מעירים לי להוסיף בלי נדר. אפילו כאשר אני עולה לתורה ונודר סכום לבית הכנסת מיד הגבאי מתקן אותי בלי נדר. אם כך, לאיזה צורך נכתבה פרשת נדרים בתורה, זה הוא סתם מכשול!
תשובה
היכולת ליצור נדר היא יכולת מופלאה. אנחנו מחליטים לעשות דבר מסוים או לאסור על עצמינו דבר מאכל וכדומה, וברגע שהוצאנו זאת בלשון נדר או שבועה, ההחלטה משודרגת וכעת יש לה תוקף הלכתי של מצוה. כעת, אנו מצווים לקיים את אותו מעשה שהיה עד עכשיו סתמי, ואי קיומו נדון כעברה..
האם יש מצב שבו כדאי לנדור?
בדברי חז”ל ישנם מקורות המצדדים בשימוש בנדר, למשל, המשנה במסכת אבות האומרת שנדרים הם סייג לפרישות (ג,יג)
מקורות השוללים נדרים כגון ” טוב אשר לא תידור, משתידור ולא תשלם” ( קהלת ה’, ד).
ההלכה הראשונה בהלכות נדרים אומרת ” אל תהי רגיל בנדרים, כל הנודר אף על פי שמקיימו נקרא רשע” . מדין זה עולה כי יש להוריד את השימוש הרווח בנדרים ושבועות , וההערות שקבלת מאנשים להוסיף תמיד “בלי נדר” הם הערות צודקות.
מנגד, המשנה שרטטה את התזמון המתאים לקבלת נדר “נדרים סייג לפרישות”.
כאשר הנדר בא לחזק אותנו מפני הידרדרות רוחנית או לצורך עמידה בנסיון אזי הוא משובח. לדוגמא, שמעתי על מספר אנשים אשר נדרו לא לעשן וזה עזר להם להיגמל מהעישון.
בנוסף ניתן לידור במידה והנדר בא לזרז אותנו לעשות מעשה טוב ובזכות התוקף של הנדר ישנו סיכוי גדול יותר שנוציא אותו אל הפועל. הדבר נכון גם כלפי הדוגמא שהבאת מבית הכנסת.
אם העולה לתורה מכיר את עצמו שהוא עומד בהבטחתו ופורע את חובו בזמן, אזי יוסיף לתרומתו את המילים “בלי נדר”. אך אם התרומה מתמהמהת ולא תמיד מגיעה ליעדה, עדיף שיהיה לה תוקף של נדר ובכך יקיים את דיבורו. גם זמן צרה מאפשר שימוש בנדר.
התרת נדרים
בדרך כלל עדיף לעשות התרת נדרים ולא לחכות לקיום הנדר. אולם נדרים שיש עניין בהם כי הם מזרזים את האדם לדבר טוב, עדיף לא להישאל עליהם אלא אם יש סיבה טובה. ישנם נדרים שאי אפשר להשאל עליהם כי המעשה שעליו מדובר אינו נקי ויש בו הבט של איסור. למשל, יש בעיה להתיר לאדם את נדרו כדי שיוכל לעשן , ורק אם הוא נכשל ועובר על נדרו, נתיר לו.
לגבי האפשרות להתיר נדרים בשיחת טלפון, לכתחילה צריך שהנודר עצמו יבוא וי אך בשעת הדחק ניתן להשמיע את דבריו לשלושה אנשים שיתירו את נדרו.
הנהגה טובה
חכמים הרחיבו את כוח הנדר למקרה שבו אנו חוזרים ועושים הנהגה טובה במשך שלוש פעמים (יורה דעה רי”ד). מכאן ואילך אנו מחויבים להמשיך ולנהוג בה כאילו קיבלנו על עצמינו נדר לעשותה. כמובן שאם מראש חשבנו על הנהגה זמנית לא נוצר נדר. כמו כן, בשעת הצורך ניתן לסמוך על מסירת המודעה שאנו נוהגים לומר בערב ראש השנה שבה אנו מודיעים שכל הנהגה שננהג שלוש פעמים היא זמנית ואין לה תוקף של נדר.
העיסוק בפרשיית נדרים חושף בפנינו את כוחו הגדול של כוח הדיבור שלנו היכול להגיע עד לכלל דבר מצוה.