פנייה לבית משפט

מדוע אסור לפנות לבית משפט?, מתי מותר? מה בין בורר לשופט?


מקורות:
שמות פרק כא,א
“וְאֵלּה הַמּשׁפּטִים אֲשׁר תּשׂים לִפְנֵיהֶם ”
הפרשה מתחילה באות וו , מה ניתן ללמוד מכך? רש”י
“ואלה המשפטים – כל מקום שנאמר אלה פסל את הראשונים, ואלה מוסיף על הראשונים, מה הראשונים מסיני, אף אלו מסיני”

מדוע יש צורך להדגיש כי המשפטים נאמרו בסיני? הרב יעקב אריאל שליט”א:
“ולא פתחה התורה את מצוותיה מיד אחרי עשרת הדברות אלא ב”ואלה המשפטים” (בתוספת ו”ו) להדגיש ולומר מה עליונים מסיני אף תחתונים מסיני (מכילתא, תחילת משפטים). להוציא מליבם של תועים, שהמשפט מקורו בשכל האנושי גרידא, ותפקידו להסדיר את נוחיות החיים החברתיים ויעילותם בלבד, ולא היא.
לחיי חברה ישראליים יש יעוד אלקי וסדר אלקי. מידת הצדק האלקית היא המשערת בשיעור חכמתה העליון את הגבול של זכויותיו, חובותיו ובעלותו הממונית של כל אדם ואדם, ואת צורת הענישה לחורגים ופוגעים בגבול זה… ואף כי בודאי מועילה הסכמתם ומחילתם של בני האדם בדיני ממונותיהם, אולם לא יתכן למסור את כל מערכת הצדק והחוק באופן עקרוני אך ורק להסכמה אנושית. זו משתנית בהתאם לאופנות חשיבה שונות ומתחלפות ואין ביכולתה להקיף את כל האישים וכל הדורות. מדת הצדק שלה היא בהכרח יחסית וחלקית.”
איסור הדיינות אצל גוי- גיטין דף פח עמוד ב
“היה ר”ט אומר: כל מקום שאתה מוצא אגוריאות של עובדי כוכבים, אע”פ שדיניהם כדיני ישראל, אי אתה רשאי להיזקק להם, שנאמר: +שמות כ”א+ ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם, לפניהם ולא לפני עובדי כוכבים, דבר אחר: לפניהם – ולא לפני הדיוטות”
הרמב”ן מוצא הבדל בין הדיוטות לגויים- שמות פרק כא
“לכך אמר בכאן שהמשפטים האלה ישימו אותם לפני האלהים שיזכיר, ולא לפני גוים, ולא לפני מי שאינו שופט על פי התורה, והוא הדיוט לזה, שאסור לבא בפניו כשם שאסור לבא לפני הגוים. ואע”פ שידוע שההדיוט הזה יודע שורת הדין וידין לו כהוגן, אבל הוא אסור לשומו דיין ולצעוק לו שיכוף את בעל דינו לדון לפניו, וההדיוט עצמו אסור לדון להם. ואף על פי שהזכירו חכמים שתי הכתות האלה כאחת, יש הפרש ביניהם, שאם רצו שני בעלי הדין לבא לפני ההדיוט שבישראל מותר הוא, ובדקבלום עילויהו דינו דין, אבל לפני הגוים אסורין הם לבא לפניו שידון להם בדיניהם לעולם, ואפילו היו דיניהם כדיננו באותו ענין ”
רש”י
לפניהם – “ולא לפני גוים, ואפילו ידעת בדין אחד שהם דנין אותו כדיני ישראל, אל תביאהו בערכאות שלהם, שהמביא דיני ישראל לפני גוים מחלל את השם ומיקר שם עבודה זרה להחשיבה, שנאמר (דברים לב לא) כי לא כצורנו צורם ואויבינו פלילים, כשאויבינו פלילים זהו עדות לעלוי יראתם”

איסור הליכה לערכאות- שולחן ערוך סימן כו סעיף א
“אסור לדון בפני דייני עובדי כוכבים ובערכאות שלהם (פי’ מושב קבוע לשריהם לדון בו), אפילו בדין שדנים בדיני ישראל, ואפילו נתרצו ב’ בעלי דינים לדון בפניהם, אסור. וכל הבא לידון בפניהם, הרי זה רשע, וכאילו חרף וגדף והרים יד בתורת מרע”ה. ”
האם האיסור קיים גם כלפי בתי משפט בימינו ? חזון איש חו”מ טו,ד
“אינם רשאים לקבל עליהם חוקי עמים או לחוקק חוקים. שהשופט כל דין שלפניו לפי הנראה אליו, זהו בכלל פשרה, ואין ניכר הדבר שעזבו מקור מים חיים לחצוב בורות נשברים. אבל אם יסכימו על חוקים, הרי הם מחללים את התורה, ועל זה נאמר “אשר תשים לפניהם – ולא לפני הדיוטות”, וכדאיתא בסימן כו. ואין נפקותא בין בא לפני אינם ישראלים ובין ישראל ששופט עפ”י חוקים בדויים. ועוד הדבר יותר מגונה, שהמירו את משפטי התורה על משפטי הבל. ואם יסכימו בני העיר על זה, אין בהסכמתם ממש. ואם יכופו על זה, משפטם גזלנותא ועושק, ומרימים יד בתורת משה.”
ניתן להדייין אצל גוי שאינו קשור למערכת המשפט- ש”ך (סי’ כ”ב ס”ק ט”ו):
“נראה לומר דדוקא התם, דמיירי להדיא שקנו מידו סתם לדון בדייני עכו”ם, מה שאין כן בהך דהמרדכי, שקנו על עכו”ם אחד בפירוש, הרי שעכו”ם זה נאמן בעיניהם וסמכו עליו, דמהני כמו קיבלו קרוב או פסול. וחילוק זה נכון מאד”
כשמדובר בהדיוטות המתנכרים לתורה באופן שיטתי ומעדיפים במוצהר דין נוכרי על פני דין תורה, איסור השפיטה בפניהם יהיה מן התורה. יתכן שהם עצמם, משום שהם תינוקות שנישבו, ולא גילו מעולם את המאור שבתורה, ולא יודעים כלל על קיומו של משפט התורה, אין כונתם למרוד בתורה בזדון. אך יהודי דתי היודע על קיומו של משפט התורה ועל מציאותם של תלמידי חכמים יודעי דת ודין, ובכל זאת הוא מעדיף להישפט בפני הדיוטות אלו, שמחמת אונסם כופרים בתורה, נחשב למחרף ומגדף ולמרים יד בתורת משה, ואיסורו איסור חילול ה’ מדאורייתא ודינו כהולך לערכאות של נכרים.
מה דין בוררות מוסכמת? ובית דין לעבודה רבי עקיבא איגר חו”מ ג,א
“על מחלוקת בין תובע לנתבע, א’ אומר שרצונו להתדיין בדין תורה וא’ אומר שאין לו להתדיין אלא בפני אחרים, שכן הוא מנהג במקום שנעשה העסק, הדין עמו. כיון שבמקום שנעשה העסק יש מנהג להתדיין כפי דרך הסוחרים ולא כפי דין תורה, מנהג מבטל הלכה.”
אולם לא נתבאר מהו ההבדל בין בית דין של סוחרים לבין ערכאות, שאסור לדון בפניהם אפילו אם דנים ע”פ דיני ישראל בדברי בעל בעי-חיי מהו ההבדל בין בית דין של סוחרים לבין ערכאות? הדברים מבוארים לפי החזון אי”ש -השופט כל דין שלפניו לפי הנראה אליו, זהו בכלל פשרה, ואין ניכר הדבר שעזבו מקור מים חיים לחצוב בורות נשברים. אבל אם יסכימו על חוקים, הרי הם מחללים את התורה, ועל זה נאמר “אשר תשים לפניהם – ולא לפני הדיוטות.
סיכום
לכל מערכת חוקים ישנם עקרונות בסיסיים שמתוכם צומחים החוקים. ערכי המשפט בישראל בנויים על ציווי התורה “ועשית הישר והטוב”, לכן התורה אוסרת עלינו לפנות למערכת משפטית הבנויה על ערכים שונים מרכי התורה. איסור זה קיים גם אם השופטים הינם יהודים. אולם, כאשר מדובר על ערכה שיפוטית העוסקת רק בתחום מסוים שבו היא מנסה לתת סדר וכללים כגון בית משפט לעבודה, יש מקום להקל. ישנה אפשרות לפתור סכסוכים על ידי פניה לבורר מסוכם אשר ידון כפי מיטב הבנתו. ההסבר הוא שאין כאן תחרות עם המערכת המשפטית של התורה שהרי הבורר לא מתיימר לתת כללים מקיפים לכל נושאי הממון.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים