תשלום על תכנון גן אומנותי שבוטל

האומן יעקב [שם בדוי] תובע את הקרן לפיתוח הדרום לשלם לו משכורת על תכנון גן שעשועים אומנותי . האומן הוזמן על ידי הקרן לבנות דגם אומנותי של מתקן שעשועים לילדים. העבודה כוללת עיצוב הגן וליווי של הפרויקט עד לסיום.לא דובר על שכר אבל דובר על כך שלקרן ישנו סכום של 80,000 ₪ המיועד לצורך הפרויקט.
האומן הציע דגם מסוים בדמות דג המזכיר את סיפורו של יונה. הקרן לפיתוח נענתה בחיוב  ובעקבות כך התובע המשיך בעבודה – יצר קשר עם מהנדס ומכון התקנים.
בשלב מסוים הקרן לפיתוח ביקשה להכניס לתוכנית מתקנים חדשים המצריכים עבודה נוספת ועדכון חדש של הסקיצה.
הדגם הסופי הוצג בחגיגיות כאשר הגיעה התורם למקום המיועד לגן השעשועים בשדרות.
מאז נוצר נתק בין הקרן לאומן, האומן לא קיבל תשובה ברורה היכן הדברים עומדים. הוא נענה בתשובות כלליות בהם נאמר לו כי ישנם עיכובים שונים.
הדבר נמשך למעלה מחצי שנה, עד שהקרן הודיעה שהיא חוזרת בה מהתכנון המקורי ועברת להקמת גן עם מתקנים ספורטיביים.
האומן דרש חזרה את הסקיצות שלו ורק לאחר שלושה חודשים הם חזרו אליו.
כעת הוא תובע 5000 ₪ + מע”מ עבור כל מה שנעשה עד היום. בנוסף האומן רוצה את הסקיצות חזרה, השכר אינו כולל שימוש בהם.
יש לו תחושה שבכוונה משכו זמן והדיווח על התקדמות הפרויקט אינו אמין. הרושם שהקרן יצרה היה של דבר סגור:  מדובר על פרויקט של “גן אומנותי” עם תקציב ברור. עכשיו מתברר שזו רק הייתה הצעה ועדיין לא הגיעו לכלל החלטה.
יש לו חשש שהשתמשו בו רק על מנת להשיג כסף מהתורם  ולאחר מכן שכבר לא היה צורך בו, ביטלו הכול. אפשר שעשו שימוש בסקיצות האומנותיות שלו לגיוס כספים בחו”ל ולכן התאחרו בהחזרתם. לטענתו, אם היו אומרים לו לפני חצי שנה שכל הפרויקט נתון בספק , הוא היה מתייחס אליו בהתאם. לאורך התקופה נדחו פרויקטים אחרים שבהם דובר על סכומים קטנים יותר.
הקרן מצידה טוענת שהיא באמת תכננה להקים  גן אומנותי והכסף המיועד לכך אכן היה. במפתיע התורם התערב וביקש להעדיף מתקני ספורט. הדבר אינו תלוי בקרן והיא חייבת לקבל את דעתו של התורם.
לגבי התביעה הכספית על סך 5000 ₪ זה הוא סכום גבוה. האומן הקדיש זמן עבודה אבל  זה שדברים משתנים נילקח בחשבון מראש על ידי האומן. מטבע הדברים בסוג עבודות  כאלו יש סכויי שלבסוף ייקחו איש מקצוע אחר.הקרן הציגה מקרים נוספים בהם היו הצעות שונות ומתוכם נבחר רק דגם אחד ולשאר נותני ההצעות לא שולם דבר.
מנהל הקרן הכחיש כל שימוש לטובת גיוס כספים בסקיצות של האומן בחוץ לארץ.

הצדדים חתמו על שטר בוררות.

דיון הלכתי:
מוסכם על שני הצדדים כי האומן הוזמן  על ידי הקרן לפיתוח לעסוק בתכנון ובניה של מתקן שעשועים. השאלה האם ההזמנה הזו פירושה תחילת עבודה או בגדר הצעה מטעם האומן לפרויקט? הדבר תלוי במה שנאמר לאומן, וכאן אנו מתרשמים שהייתה פה הצעת עבודה ולא התעניינות בעלמא. מנהל הקרן לא הזכיר את האפשרות לקחת אומן אחר או לשנות תוכניות, לכן במקרה שלנו, הרושם שנוצר הוא תחילת עבודה.
יכול להיות שלמנהל הקרן היה ברור שכל תוכנית ניתנת לשינוי, ולכן הוא חשב שהאומן רק נותן הצעה ואין זה מחייב, הדבר בהחלט מתאים לאופי העבודה של הקרן המאופיינים בדינמיות ויצירתיות. אולם הדברים הם בגדר “דברים שבלב” שאינם דברים, לאומן נאמר שהוא ילווה את הפרויקט ללא הסתייגויות.
הקרן מחויבת לשלם לאומן את שכרו ברגע שהחל בעבודה [ש”ך חושן משפט של”ג ס”ק י”ד, גם קבלן קונה את שכרו בתחילת עבודה].
במקרה שלנו לא סוכם מראש על גובה השכר, לכן  הולכים לפי המקובל באותו תחום “הכל כמנהג המדינה” [ חושן משפט סימן של”א, פתחי חושן שכירות פ”ח הערה י’].
מבירור שעשינו עם בעל מקצוע בתחום, התברר שהסכום של 5000 ₪ עבור הפעולות שעשה האומן, הוא סכום מקובל בהחלט.

לכאורה התשלום לאומן כולל את הכנת הסקיצות וממילא לאחר התשלום הם שייכים לקרן. אולם גם פה יש להתחשב במנהג המדינה שרואה בסקיצות זכויות יוצרים של האומן. לפי מה שהתברר לנו , הזמנה של סקיצה בפני עצמה היא דבר אחד והזמנה של פרויקט הוא בפני עצמו. כאשר ממינים פרויקט אז האומן מתוגמל באחוז מסויים מעלות הפרויקט. במידה והתוכנית לא יוצאת אל הפועל האומן מעכב אצלו את הסקיצה ומקבל תשלום על מה שעשה. הרעיון למנוע אפשרות של מירמה, כביכול הפרויקט נתקע ואז מוציאים את האומן מהתוכנית וגומרים את העבודה ללא תשלום האחוזים לאומן.

מסקנה:
הקרן מחויבת לשלם לאומן 5000 ₪ + מע”מ תוך שלושים יום וכן להחזיר לו את התוכניות שייצר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים