תשלום ללא סיכום מראש

ראובן פנה לרואה חשבון על מנת שיכין עבורו את הדו”ח השנתי למס הכנסה. השכר היה 500 $.לאחר שנה הוא פנה שוב לאותו רואה חשבון ושוב שילם 500 $. הדבר חזר על עצמו בשנה השלישית אבל עכשיו הוא לא מוכן לשלם אלא רק 250 $.
התובע ,רואה החשבון,טוען שעשה את העבודה על דעת הסיכום הראשוני לפני שלוש שנים.
הנתבע טוען שבעצם הוא נוצל גם בשנה שעברה [אבל אין ברצונו לדון על כך] היות והסכום של 500 $ מתאים לשנה הראשונה שבה הייתה הרבה עבודה [הוא באמת מכיר טובה על העבודה הטובה שנעשתה] אבל בשנים האחרות אין כ”כ עבודה,מחזור הכספים שלו הוא כעשרים אלף שקל בלבד. יש להוסיף שמדובר על שכנים ולכן הצפייה היא למחיר הוגן.הוא המציא בפני בית הדין נתונים על שכנים אחרים ששלמו 250 $ בלבד.

 בירור הדין

א) אין ויכוח על כך שהלוקח צריך לשלם על מה שהוא נהנה כמבואר בסימן רס”ד סעיף ד : ” וכן כל אדם שעושה עם חבירו פעולה או טובה, לא יוכל לומר בחנם עשית עמדי הואיל ולא צוותיך, אלא צריך ליתן לו שכרו “. אולם ישנו הבדל ממה נובע החיוב.ניתן לומר שלא היה סיכום ולכן חיוב השכר נובע מהלכות נהנה. לפי זה, התשלום הוא לפי הפחות שברואי החשבון כמבואר בקצות החושן סימן של”ב סק”ג. מאידך ניתן לראות את הסכום של השנים הקודמות כסכום מחייב כל עוד לא דובר אחרת. הרמ”א בסימן של”ג סעיף ח הכריע כצד השני “אם לא התנה ודאי על דעת התנאי הראשון השכיר עצמו”. לכן אין אפשרות לבטל את ההסכמה הראשונית על סך 500 $ מאחר וכבר נעשתה העבודה.
ב)יש לבדוק שאין פה הפקעת מחירים וממילא איסור הונאה. אף שלגבי פועל אין דין הונאה אבל כאן עבודת רואה החשבון היא בקבלנות, כלפי קבלן כתב השו”ע שישנו דין הונאה [חו”מ סימן רכ”ז סעיף לו].הנתבע נתבקש להמציא הצעת מחיר זולה יותר מרואה חשבון אחר. הנתבע הביא הצעת מחיר מיועץ מס על סך 200 $ וכן סיפר על שכנים שקיבלו הנחה מהתובע ושילמו רק 250 $. רואה החשבון הסביר לבית הדין כי אין מה להשוות בין עבודה שלו לבין עבודה של יועץ מס . בבירור שעשה בית הדין עלה שהסכום 500 $ הוא לא מופקע.

סיכום
הנתבע חייב לשלם 500 $ לרואה החשבון. ברצוננו להמליץ לתובע ללכת לקראת הנתבע בהתחשב בכך שהנתבע פנה אליו על בסיס שכנות וציפה ליחס בהתאם, בייחוד שישנם תקדימים להנחות כלפי שכנים אחרים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים