שכני יהודה מתפרנס ממכירת חפצים משומשים. בערב פסח יהודה מפזר קרטונים גדולים סביב כל פתחי בנין המשותף שעליהם כתוב- בגדים למיחזור. דיירי הבניין מאוד לא אוהבים ‘קישוטים’ אלו לקראת פסח. היות ואני וועד הבית פנו אלי מספר דיירים שאפנה ליהודה בדרישה שיסלק את הקרטונים. פניתי אליו אבל כצפוי זה לא עזר. אמרו לי כמה דיירים פשוט להשליך את הקרטונים על תכולתם לאשפה. התלבטתי האם מותר לי לעשות כן. האם בכלל יהודה חייב לפנות את הקרטונים הרי גם לו יש זכות שימוש בשטח המשותף?
תשובת הרב היא שרכוש משותף עומד לרשות כל השותפים בתנאי שהם משתמשים בו שימוש מקובל. לכן אם השימוש אכן פוגע בחזות של הבניין באופן שאינו מקובל באותו מקום, אזי יש ממש בטענה שאין להניח קופסאות גדולות בפתחי הבנין. ולכן יהודה חייב לסלק את הקרטונים.
בכל אופן אם יהודה לא מסלק יש להתרות בו שאם הוא לא יפנה וועד הבית בעצמו יפנה את הקרטונים ובמידה והוא לא מפנה את החפצים ניתן לממש את האיום ולהוציא אותם מהרשות המשותפת. בכל מקרה אסור לוועד לזורקם לפח אלא רק להוציא את הקרטונים מחוץ לשטח המשותף. (עדיף להגיע לסיכום עם הדייר שהקופסאות יעמדו זמן קצר)
פינוי חפצים מחדר מדרגות
שאלה דומה: אחד מדיירי הבניין עבר דירה והשאיר מכונת כביסה ליד המדרגות
של הבניין. ועד הבית ניסה להשיג אותו בטלפון, ללא הועיל. לאחר חודש, ועד הבית נתן את המכונה ללא תשלום לחנות “יד שניה”, תמורת הפינוי שלה.הדייר תובע את מחיר המכונה מועד הבית .זו התשובה שקיבלתי : חדר מדרגות הוא רכוש משותף לכלל
הדיירים ולכן חלים עליו ההלכות של שותפים.צורת השימוש בנכס המשותף היא בהתאם למקובל באותו מקום, כפי שכתב השולחן
ערוך “אחד מהשותפין בחצר שבקש להעמיד בה בהמה או ריחים או לגדל בו תרנגולים, חבירו מעכב עליו, וכן שאר דברים שאין דרך בני המקום לעשותם בחצרותיהם, בכולם השותפין מעכבין זה על זה”. המנהג המקובל אינו מאפשר לדייר להשאיר חפצים לאורך זמן בחדר המדרגות, מלבד אופניים ועגלות. לכן אין אפשרות להשאיר שם חפץ במשך חודש שלם, והדייר עבר על כללי השימוש בנכס המשותף. האם ועד הבית נהג כשורה כאשר מכר את המכונה ללא רשות?
נראה שוועד הבית נהג בפזיזות יתירה, הוא נתן את המכונה ללא תמורה על מנת לזרז את הפינוי שלה.
ההלכה מתירה לאדם להתגונן ולשמור על רכושו אבל עליו לבדוק שהוא עושה רק את המינימום האפשרי. ועד הבית היה רשאי למכור את המכונה במחיר מלא ולהעביר את הכסף לדייר. אפשרות נוספת היא להוציא את המכונה החוצה לרחוב ואז הייתה הזדמנות לדייר ליטול משם את המכונה. כך נפסק בשולחן ערוך: “מי שהכניס פירותיו לבית חבירו שלא מדעתו, או שהטעהו עד שהכניס פירותיו והניחם והלך, יש לבעל הבית למכור לו מאותם הפירות כדי ליתן שכר הפועלים שמוציאין אותם ומשליכים אותם לשוק”. לכן על ועד הבית לפצות במקצת את הדייר.