האזנת סתר

א. האיסור

א.1 רכילות וגילוי סוד

ב. היזק ראיה והיזק שמיעה

ג. גניבת דעת

ד. אימתי מותר לפעול פעולת איסור

ה. הקלטת שיחה

ו. חוק האזנת סתר, מתוך דיוני הכנסת התשל”ט

 

כיום ניתן לצותת בקלות לשיחות טלפון פרטיות וכן לדלות מידע פרטי ומסווג על אנשים ללא ידיעתם. האם ההלכה מתירה האזנת סתר ודליית מידע ללא רשות? אם לא, מהו מקור האיסור? האם האיסור חל רק כשהציטוט נעשה לשם שעשוע, או שיש איסור גם במקרה הצורך כמו בחשש רמאות ומעשים אסורים בהתנהגות האישית של האדם או בין בני זוג? חז”ל קבעו שהיזק ראיה הוא היזק ולכן הוא אסור. חכמים גם כן תיקנו תקנות רבות כדי לצמצם את היזק הראיה. בנוסף, קיים איסור תורה לדבר דיבורים אסורים כמו רכילות ולשון הרע ומעל הכול הוצאת שם רע. אך לא ברור אם יש איסור להאזין לדברי הזולת ללא רשותו, בלי כוונה לשתף את המידע עם אחרים. כשישנם מספר משוחחים, האם מספיקה הסכמת חלק מהנוכחים כדי להאזין לכולם, או שכולם צריכים להסכים שיאזינו להם. נדון בשאלות הללו ביחידה הבאה.

 

א. האיסור

ויקרא, פרק יח, פסוק יט

ואהבת לרעך כמוך.

שבת, דף לא, א

דעלך סני לחברך, לא תעביד!

ספר החינוך, מצוה רמג

כלומר שהרבה מצוות שבתורה תלויין בכך, שהאוהב חברו כנפשו… לא יונהו בממון ולא בדברים ולא יסיג גבולו ולא יזיק לו בשום צד… שיתנהג האדם עם חברו כמו שיתנהג עם עצמו… ולהרחיק ממנו כל נזק… ויחוס על כבודו ולא יתכבד בקלונו.

 

א.1 רכילות וגילוי סוד

רמב”ם, הלכות דעות, פרק ז, הלכה ב

אי זהו רכיל? זה שטוען דברים והולך מזה לזה, ואומר: “כך אמר פלוני, וכך שמעתי על פלוני”. אף-על-פי שהוא אמת, הרי זה מחריב את העולם.

כסף משנה, שם

פלוני אמר עליך כך… או עשה לך כך.

מהר”י חאגיז,

שו”ת ‘הלכות קטנות’, חלק א, סימן רעו

תשובה: בלאו הכי נראה שיש איסור לבקש ולחפש מסתוריו של חברו. ומה לי ‘לא תלך רכיל’ לאחרים או לעצמו.

 

ב. היזק ראיה והיזק שמיעה

שולחן ערוך, חושן משפט, סימן קנז

הזק ראיה, שמיה הזק.

רמב”ן, בבא בתרא, דף נט

שלוש סיבות לחיוב על היזק ראיה:

א. אי משום עין רעה;

ב. אי משום לישנא בישא;

ג. אי משום צניעותא.

מאירי, בבא בתרא, משנה א

כל שנסתלק הזק ראיה הולכין אחר המנהג, ואף במחיצה קלה שבקלות, ואין חוששין להזק שמיעה כלל, רצוני לומר, שהקול נכנס משם לכאן להדיא מתוך דקות המחיצה, שסתם בני אדם נזהרים בדיבורם הם. היזק שמיעה לא נחשב היזק כלל.

שו”ת רבי אליהו מזרחי, סימן י

ואין טענה ששומעין זה לזה, דהא לא אשכחן בכולה תלמודא הזק כהאי גוונא.

ג. גניבת דעת

ר’ חיים פלאג’י, שו”ת ‘חקקי לב’, יורה דעה, סימן מט

שאלה: גוי שחייב כסף לישראל והזדמן מכתב של הגוי לידו של הישראל, האם מותר לפותחו?

תשובה: ישנו חרם דרבינו גרשום, לא לפתוח מכתב ללא רשות מטעם מצוות ‘ואהבת לרעך כמוך’ שאינה שייכת בגוי. אך יש גם איסור גניבת דעת שקיים גם כלפי גוי, הרי לפתוח מכתב חברו יותר חמור, שגונב דעתו ממש שהוא במצפוני לבו. אולם אם המידע במכתב ישמש את היהודי לגבות חובו או להינצל ממעשה מרמה, מותר.

ד. אימתי מותר לפעול פעולת איסור

הרב שלמה דיכובסקי, תחומין, חלק יא, עמוד 299

נראה לעניות דעתי, שמה שפותח איגרת הגוי הוא בכדי להציל את עצמו, ולהיות מציל מידם, נראה דבכהאי גוונא לא גזר רבנו גרשום והיתר גמור הוא… וכמה דברים התירו חז”ל משום דבר האבד ובמציל מידם. ואם יארע ענין בזה ישראל עם חבירו, ובא ליטול רשות מבית דין שיפתחו האיגרת, אם יש כח לבית דין בזה או לא? כבר נשאלתי על זה. ויש צדדים לכאן ולכאן למרות ספיקו של ר’ חיים פלאג’י בחקקי לב, נראה שהדברים אמורים לגבי בית דין, אבל הנפגע עצמו “עביד איניש דינא לנפשיה” כאמור בבבא קמא ריש פרק שלישי, ובפרט במקום שיש חשש איסור, שמצווה למנוע מחברו מלעבור עבירה.

הרב נחום פרופ’ רקובר, ‘ניבי תלמוד’, תשנ”א

עושה אדם דין לעצמו, אף על פי שבדרך כלל לא הותר לאדם לממש את זכויותיו הממוניות כלפי רעהו, אלא בפנייה לבית דין, יש, ויכול אדם “לקחת את החוק לידיו”, ולממש את זכויותיו בעצמו.
בתלמוד מובא, שלדעת הכול, כשיש הפסד אם יפנה האדם לבית דין – “עביד איניש דינא לנפשיא”.

כשלא ייגרם הפסד לתובע – אם יימנע מלעשות דין לעצמו, וילך לבית הדין – יש מי שאומר שאין אדם עושה דין לעצמו, ויש מי שסובר – וכך הלכה – שאף כאן עושה אדם דין לעצמו.

הרב אליעזר שנקולבסקי, המעין לז, עמוד 45

וודאי שאם ישנה וודאות שחברו עומד להזיקו, רשאי אדם לנקוט בכל האמצעים העומדים לרשותו על-מנת למנוע את הנזק, ולא רק להאזין בסתר, אלא אף להכות את העומד להזיקו. לא רק מדין “עביד איניש דינא לנפשיה”, אלא אף מדין גנב הבא במחתרת, שהתירו לבעל הבית לעמוד על ממונו, ואף שכתוצאה מכך יהרג הגנב, אין אומרים לו לאדם שימחל על ממונו וכדומה, אלא הרשות בידו להגן על עצמו ועל ממונו. אולם כל זה כאשר מדובר על וודאות נזק, או חשש נזק ברמת סבירות גבוהה ביותר. אולם כאשר ישנו רק חשש בלבד לנזק העלול להיגרם, לא שמענו שמותר לאדם לעשות דין לעצמו כהאי גוונא. והרי אף אדם הרואה את ממונו אצל אחר, אינו רשאי לעשות דין לעצמו, אם לא שיש בידו ראיות שזהו ממונו.

ה. הקלטת שיחה

יומא דף ד, ב

מניין לאומר דבר לחבירו שהוא בבל יאמר, עד שיאמר לו לך אמור – שנאמר “וידבר ה’ אליו מאהל מועד לאמר” (ויקרא א). הגמרא לומדת מן הפסוק, שרק כשיש היתר מפורש מהחבר יש אפשרות לגלות את מה שנאמר ביניהם.

שו”ת ‘חקקי לב’, יורה דעה, סימן מט

שולח אדם אגרת לחבירו, אסור לחברו שבאה לו האיגרת לגלות דברי האיגרת לאחרים. דאפילו בסתם שאין שום סוד ודבר מגונה ונזק להכותב איגרת – יש איסור לגלות כמו שכתוב בגמרא ‘שכל האומר דבר לחברו הרי הוא בבל תאמר עד שיאמר לו בפירוש שיאמר, וכל שכן בדאיכא גנאי או סוד ויוצא נזק כשמגלהו’.

הרב אליעזר שנקולבסקי, המעין לז, עמוד 45

לפי זה יש אולי מקום לאסור הקלטת שיחה על-ידי אחד המשוחחים ללא רשות חברו, מפני שסמך על כך שלא יקליט. ואולי יש בזה אף איסור גנבת דעת, שאילו היה יודע שמקליטו אולי היה מסרב לדבר עמו. אולם עדיין הדברים צריכים עיון. דיתכן שכשם שהשולח אגרת פתוחה, גלויה, הרי זה סימן שלא מקפיד, שיודע שיתכן שיסתכלו באגרת, כך אולי המשוחח צריך לקחת בחשבון שיתכן שמקליטים אותו. ואף על עצם דינו של ה”חקקי לב” לגבי אגרת יש לחלוק, דאולי לא חל על זה החרם. ואף מסברא יתכן שעליו לחוש לזה שיראו את מכתבו לאחרים (לאחר שהגיע לנמען). ואין זה דומה לנדון הגמרא ביומא שצריך להניח שאין חברו רוצה שיספר הלאה דבריו… יש לסייג את איסור הגמרא רק במקרה שחברו לא רוצה שדבריו יצוטטו ויעברו לאחרים.

ו. חוק האזנת סתר, מתוך דיוני הכנסת התשל”ט

הרב מנחם פרוש, ח”כ מטעם מפלגת ‘אגודת ישראל’

…לא בלב נקי אפשר לנקוט עמדה כלפי חוק האזנות הסתר המוצע לנו… גם מדינות ותיקות לא עיכלו בקלות את החוק ועם כל המגבלות הם נתקלו במכשולים, כי עצם החוק הוא מכשול, סכנה, פרצה הקוראת גנב. שופטים רמי מעלה התבטאו כבר לא פעם בחריפות נגד חוקי האזנת סתר ויש שמוותרים על הישגיו בגלל חסרונותיו, בבחינת ‘לא מדובשך ולא מעוקצך’, או לפי הפירוש הידוע לכול: ‘צדק צדק תרדוף’ – כלומר, גם את הצדק תרדוף בדרכים צודקות.

יהודה אברמוביץ, ח”כ מטעם מפלגת ‘אגודת ישראל’

…אנו חיים בתקופה שבה מושקעים משאבים עצומים בפיתוחם של אמצעים אלקטרוניים שבעזרתם ניתן לחדור לרשות הפרט… טוב עתה מאשר המצב מבלעדי החוק. להיטותו של האדם לחדור ולחשוף את סודותיו של חברו איננה חדשה… הוא יזכה לגינוי במשלי, פי”א: ‘הולך רכיל מגלה סוד ונאמן רוח מכסה דבר’. הפרט הרוצה להיות מוגן מפני חדירה לצנעת פרטיותו דורש תנאים שיגנו עליו מפני האפשרות שמישהו יפגע בפרטיותו. החוק שלפנינו, כך יש לקוות, ייתן בסיס משפטי איתן להגנתו של הפרט, יכניס קצת סדר במצב שהיה ויניח היסוד למותר והאסור בהזנה לשיחותיהם של אזרחי המדינה… יש מקרים בהם חז”ל היתרו האזנת סתר. בגמרא מדובר בפרוש על מקרה שבו מותר לשלוח אנשים כדי שיאזינו בסתר, כדי ליצור ראיות קבילות בבית-הדין. ומתי מותר הדבר? קובעים חכמינו: כשמדובר באדם המסית לעבוד עבודה זרה מותר להעמיד עדים אחרי הגדר שיוכלו אח”כ להעיד על כך. מכאן ההוכחה שגם לפי מקורותינו יש מקרים שבהם האזנת סתר מותרת.

 

סיכום

אסור להאזין לאחרים בסתר מטעם “ואהבת לרעך כמוך” וגם מטעם איסור גילוי סוד – אבק רכילות; (ולא משום “היזק שמיעה”). אך למעשה נראה שבמקום שיש חשש נזק, כגון שיודע שחברו מנסה לרמות אותו או שחושש מהטעיה וכדומה, יש להקל בזה, ומותר להקליט את חברו בלא רשותו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים