ח’כ לשעבר מיכאל בן ארי

המאבק בשחיתות- פנל מרכזי

ביום רביעי ד’ תמוז התקיים הכנס השנתי של מכון משפט לעם שבו דנו אנשי ציבור ודיינים על דרכי ההתמודדות עם השחיתות הציבורית. הכנס נערך חרף התקפות הקסאמים על העיר שדרות והגיעו אליו אנשים מכל חלקי הארץ.
הרב דימנטמן העמיק חקר בכוחם של חכמים לתקן תקנות ציבוריות, האם הכלל של הפקר בית דין הפקר מאפשר גם הקנייה או רק הפקר? חבר הכנסת לשעבר מיכאל בן ארי, היטיב לתאר את הפיתוי הגדול העומד לפתחם של מקבלי החלטות. ‘מדובר על סכומי עתק שהגופים המעוניינים בכך יעשו הכל כדי להטות את ההחלטה לטובתם’. ד’ר חיים שיין הזכיר את החרם שהטילו רבני פולין על מי שיקנה את הרבנות בכסף, דבר שהיה נפוץ בזמנם. לדעתו היה הכרח קיומי לעסוק בשוחד השלטון בזמן הגלות ומתוך כך הורגלנו בכך במדינת ישראל.הוא רואה בפסק הדין של השופט דוד רוזן כלפי אולמרט את שינוי המגמה בפסיקה הישראלית. הרב אריאל בר-אלי ראש מכון משפט לעם דיבר על מעמדו של איש ציבור אשר הורשע בקבלת טובות הנאה ומעוניין להמשיך בעבודתו הציבורית. הוא הציג את דעת הרמב’ם האוסר לפנות לדיין שרכש את משרתו בכסף ומצווה לזלזל בו, ולכאורה דבר זה נכון אף כלפי אנשי ציבור. אך מנגד ישנה דעה שאם מדובר על דיין מיוחד במינו יש להתחשב בכך ולהשאירו על עומדו (תשובת חתם סופר סימן קס). לפי גישה זו יש לשקלל את הפסד הנגרם לציבור מפסילתו של אדם ברוך כשרונות יחד עם עם הצורך בהרתעה. הרב בראלי ביקש להבחין בין משרות ציבוריות אשר עיקר עיסוקם הוא בקבלת החלטות עם משמעיות ממונית לבין משרות מקצועית כגן בצבא ובמשטרה ושם יש יותר מקום להתחשב ביכולת המקצועית של האדם.
עקרון חשוב שעלה מתוך דבריו של הרב בראלי הוא שאיסור שוחד קיים גם כלפי אנשי ציבור. לאור זאת הוא דן בשאלה האם רמת הזהירות הנדרשת משופטים נכונה גם לאנשי ציבור?
למשל- האם רשאי בעל מפעל להזמין את שר הכלכלה לארוחת צהרים עשירה במסגרת סיור במפעל? לדבריו יש להחמיר יותר עם דיינים מאנשי ציבור ולכן מותר להציע ארוחת צהריים לשר הכלכלה משום שזו ‘חנופה’ מקובלת ואינה יוצרת מחויבות אך לדיין הדבר נאסר.
לסיום התעמתו חברי הפנל הרב פנדל וד’ר חיים שיין בנוגע לגר הדין שהוטל על הרב לופיאנסקי
האם היה צריך להתחשב בעובדה שהוא לא שלשל לכיסו דבר ועומד שנים רבות בראש יד שרה? רבים מהמשתתפים ציינו שמבחינתם המסר המרכזי של הכנס הוא הרעיון שיש לתורת ישראל אמירה בכל רובדי החיים. הכנס הסתיים בקריאת דברי הרמ’א בשולחן ערוך המופנים לאנשי ציבור ‘ ויקבלו עליהם שכל אחד יאמר דעתו לשם שמיים ולתקנת העיר’.