ה הפגישה הייתה למשך של שעה וחצי ובמהלכה נידונו נושאים משפטיים שבין חוק והלכה. לדוגמא דילמה שהציג עורך דין מהתחום הפלילי- האם ניתן להגן על עבריין כאשר אין ידיעה שאכן הוא זכאי? הרב ויס ענה כי די בכך שעורך הדין אינו יודע שמרשהו עשה את המעשה, כדי להתיר לעו”ד לייצג אותו. ומותר לו אף להציג פרשנויות שונות לעובדות אף אם לו עצמו יש ספק בכך (לטעון שטביעות האצבעות היו בזירת הארוע רק במקרה).

הרב בראלי ראש מכון משפט לעם בשדרות אשר יזם את הפגישה, פתח את המפגש בחשיבות של יצירת שיח בין דיינים גדולי תורה ובין אנשי מקצוע אשר מתמודדים עם סוגיות מהותיות אשר יש לתורה מה לומר בהם. לדבריו שני הצדדים מרוויחים, בית המדרש נדרש להתייחס לדילמות משפטיות חדשות ועורכי הדין נחשפים לבירור תורני על נושאים שעומדים בלב המקצוע שלהם

הרב ויס  שרטט את הגבול האדום העומד בפני עורך הדין, באמירה שהמחויבות לצדק קודמת למחויבות ללקוח וישנו איסור מסייע ידי עוברי עברה בכל פעם שעוזרים לאדם להמלט מהחיוב הרובץ עליו על פי דין. מנגד, עורך דין אינו שופט ולכן אינו חייב לחקור ולברר מה קרה, כל עוד שלא נודע לו מה בדיוק קרה, הוא יכול להשאיר את העניין בגדר ספק ולעזור ללקוח שלו.

בהתייחסו לבתי דין לממונות הוסיף הרב שישנה תופעה מבורכת של ריבוי פניות מכל שכבות הציבור. לדעתו ככל שבתי הדין יקפידו על אווירה מכובדת ומקצועית הם יהוו אלטרנטיבה טובה לבתי משפט. הוא עמד על הקושי העומד בפני הדיינים להתמודד עם דינים שבהם יש צורך לתקנות כגון חיוב נזק בגרמא, הפתרון לכך הוא כתב הבוררות המאפשר לדיינים לשקול שיקולי צדק ולבסס אותם גם על דעות שאינם מרכזיות בהלכה. .
לפני כשלושה חודשים התקיים מפגש דומה בהיכל בית הדין לממונות גזית ארץ חמדה בשדרות עם הרב צבי בן יעקב דיין בית הדין הרבני בתל אביב. הרב בראלי מתכנן את המפגש הבא דווקא באזור המרכז על מנת להגיע לשיח עם כמה שיותר עורכי דין אשר שותפים לחזון של תורת חיים הרלוונטית לכל תחומי החיים.

מתוך מוסף “צדק” של מקור ראשון