אנו רגילים להתייעץ עם רבנים ולשאול אותם בכל תחומי התורה. האם גם שאלות בענייני ממון אפשר לברר אצל רב או שמא יש לפנות דווקא להרכב של שלושה דיינים היושבים בדין?
נתייחס לדוגמא שבאה לפנינו: קבלן בא להתייעץ עם אחד הרבנים וסיפר שהוא מעוניין להפר הסכם עבודה עם קבלן משנה העובד אצלו. האם מותר להשיב לו כאשר העובד אינו נוכח ואינו יכול להציג את עמדתו?
מאד שמחתי על ההתייחסות לנושא ובהרחבה . אני מתפלא על המגמה של המאמר, לתומי חשבתי שרצוי להתייעץ עם רב לפני פעילות כלכלית אשר ייתכן שיש בה שאלות הלכתיות, וקל וחומר אם כבר התעוררה שאלה. חשוב להדגיש, שאם אנו מבקשים להגביר את התודעה לדרישה להתדיינות בבית דין עפ”י דיני תורה, יש לתת לאנשים ובפרט לבעלי חברות את הכלים להתמודד עם בעיות שמתעוררות במציאות הכלכלית המודרנית. ועוד שברור לשואל שמתייעץ עם רבותיו שמקבל תשובה על פי העמדת הדברים שלו, ואם הנושא יגיע לבית הדין יצטרך להוכיח את צדקתו. במציאות הכלכלית והמעשית הכל כך מורכבת שבה אנו חיים, בהרבה מיקרים, חייבים אנו לקבל מעין ‘pre ruling’ (חוות דעת מיקדמית) על מנת לכלכל צעדנו נכון. הכל כמובן מתוך מגמה לפעול לפי דין תורה ובידיעה שתיתכן פסיקה שונה אם יתבררו שהעובדות שונות.
בודאי שהתייעצות עם רב פוסק לפני פעילות כלכלית – מבורכת. ישנם שאלות כספיות שבהם אין עניין של טענות בין שני צדדים אלא הדבר נוגע לאדם ובוראו. למשל הלכות ריבית, גנבת דעת, וכדומה. ישנה בורות אצל אנשים ביחס לשאלות אלו על כן יש לחזק אנשי עסקים המשתפים מורי הוראה בדלמות אלו. ניקח לדוגמא מתווך דירות המשווק דירה בשכנות למועדון לילה, האם חובתו לספר?
שאלות הקשורות ליחסי עובד מעביד או שותפות עיסקית וכדומה אם הם נשאלות לפני יצירת ההתקשרות עם הצד השני, הם יוצרות נורמה הלכתית ובכך הם מסייעות להחזרת משפט התורה לאיתנו.
אך אם כבר התעוררה מחלוקת בעניינים כספיים בין שני צדדים,אז ההדרכה שונה, כאן, ישנו חשש שהעלו חז”ל ופנו לרב הפוסק, עליךו לנקוט משנה זהירות.
עליך להתמודד עם החשש שמא דבריו ינוצלו למרמה על ידי שימוש בטענות לא נכונות! אחד מההיתרים שהבאנו הוא שבמקרה שהרב מכיר אישית את השואל, ואינו חושש שהשואל ינצל את הדברים לרעה, אזי מותר לו להשיב. כנראה שהרב הפוסק שעימו אתה עומד בקשר רציף סומך על היכרותו עמך, ולכן לא נמנע מלהשיב לך.