ב”ה
שאלה
השנה סיימתי את לימודי בפקולטה למשפטים ועלי להחליט לאיזה תחום אני פונה, האם ישנם שיקולים תורניים אשר צריך לקחת בחשבון?
תשובה
המקצוע שבחרת הוא בעייתי היות ומדובר על שותפות במערכת שאינה מקבלת את משפטי התורה. אני מברך אותך שיגיע היום ובו לא תהיה לך עבודה כי מדינת ישראל תאמץ באופן רשמי את דיני התורה. אך עד שזה יקרה- נציג את האפשרויות השונות.
בית משפט
במידה והנך חפץ לבחור בייצוג לקוחות בפני בית משפט תעמוד לפני שלוש אפשרויות:
א. שקרן- במידה ואתה נוטה לכך שהאדם שאותו אמור לייצג משקר ומנסה לגרום לאחרים עוול, הרי אז אסור לך לסייע לו. וזו כוונת המשנה באבות (פרק א משנה ה) “אל תעש עצמך כעורכי הדיינים” שלא ללמד את אחד מהצדדים טענות שקריות.
ב. הכול פתוח- כאשר לא גיבשת דעה כלפיו ואפשר שהצדק עימו, זכותך לתת בו אמון ולעזור לו לטעון את מה שהוא מחזיק לאמת.
ג. צודק- נתקלת בעוול שנעשה ללקוח מצווה עליך לסייע לו להוציא את הצדק לאור. ניסח זאת היטב הרב שטרנבוך “אם משוכנע שהצדק עם מרשו אשר אינו יודע היאך לבסס דבריו ולטעון , ישנה מצווה להציל עשוק מיד עושקו ולהשיב אבידה לבעלים” (תשובות והנהגות תשצ”ד).
לבסוף, ישנה ציפייה ממך שתדאג ליידע את הלקוח (כאשר הדבר שייך) שיכולה להיות בעיה של ריבית או גזל בפסק הדין.
תעבורה ומשפט פלילי
תעבורה- יש לשלטון במדינת ישראל סמכות הלכתית לתקן תקנות המיועדות לשמור על בטיחות בדרכים. לכן בתחום זה לא תמצא סתירה בין משפטי התורה וחוקי התעבורה, הדרך סלולה להגיע עד כס המשפט ולהתמנות לשופט תעבורה.
פלילי- הענישה הנהוגה במדינת ישראל אינה תואמת את דרכה של תורה.
אולם כבר כתבו ראשונים שהייתה מערכת ענישה נוספת אשר תפקידה לייצר הרתעה לעבריינים בהתאם לצורך השעה בנוסף לעונשי התורה . הר”ן בדרשותיו ביאר את הצורך במשפט המלך וכך כתב “ידוע הוא כי המין האנושי צריך למשפט ויחויב להענישו כפי תיקון סדר מדיני וכפי צורך השעה שאם לא כן איש את רעהו חיים בלעו, ויהיה העולם נשחת ( הדרוש האחד עשר).
לאור זאת יש תוקף הלכתי לחוקי מדינת ישראל בתחום הפלילי (לכתחילה היה צריך ליישם את עקרונות הענישה התורניים). ניתן לייצג אף עבריינים ולהעמיד לזכותם את הכלים המשפטיים הקיימים במערכת המשפט אך ללא שימוש בשקרים. למשל, ניתן להטיל ספק בראיות שהוצגו כנגד הנאשם אך בניית אליבי שקרי אסורה (על פי הנחיית מחבר מנחת אשר).
ייעוץ משפטי וחוזים
ניתן לעסוק בייעוץ משפטי ללא ייצוג בבית משפט וכן לערוך חוזים משפטיים בין גופים שונים כמובן מתוך זהירות לאיסור ריבית. בתחום זה החוזה נחתם בהסכמת שני הצדדים ואף אם הם חפצים לשנות מהדין אין בכך בעיה שכן הכלל אומר שכל תנאי המקובל על שני הצדדים תקף בדיני ממונות. ישנם תחומים שבהם השכלה תורנית יכולה לתרום לניסוח הסכמים התקפים על פי ההלכה. למשל, צוואה סטנדרטית אינה תקפה על פי ההלכה וניתן להוסיף סעיף המכשיר אותה.
לסיום אנו מתפללים כל יום להחזרת המשפט למקומו הראוי לו “השיבה שופטינו כבראשונה”, ואז נזכה להמשך התפילה “והסר ממנו יגון ואנחה”.

השאלה לדיון  כאשר מוכרים רכב, האםצריך לגלות את כל הבעיות שלו?

שאלה: לאלי יש אח ואחות שהוא נוהג להתייעץ איתם אבל משום מה תמיד כל אחד אומר לו לעשות משהו אחר. אלי הוא פועל במפעל והציעו לו עבודה טובה יותר. הוא סיפר זאת לאחיו ואחותו ואמר להם שהוא מתכוין להתפטר מעבודתו ולקחת את העבודה החדשה. למרבה הפלא שניהם אמרו דבר אחד ‘אסור לך פשוט להתפטר אתה צריך לדאוג לפיצויי פטורים ואם סתם תתפטר לא תקבל’.

כאן נגמרה ההסכמה ביניהם והם התווכחו מה כן לעשות. אחיו אמר תתחיל לעבוד בצורה איטית ותאחר לעבודה עד שיפטרו אותך. אחותו אמרה ישנה סיבה מצוינת שאתה יכול להשתמש בה.הרי אתה מתחתן עכשיו ועובר לגור במקום אחר ובגלל זה מגיע לך פיצויי פיטורים.
בעוד הם מתווכחים איזה עצה יותר טובה, אלי התלבט האם מצד ההלכה מותר לו לנהוג כאחת העצות? האם  מותר לעבוד בכוונה באיטיות ולאחר לעבודה על מנת להשיג את הפיטורין הרצויים? וכן האם להשתמש בסיבה של מעבר דירה כאשר אני יודע שזו לא הסיבה האמיתית לעזיבת העבודה?

להמשיך לקרוא ←