במכון ‘משפט לעם’ בשדרות נערך אתמול (ד) כנס לזכרו של השופט מנחם אלון ז”ל.
בכנס השתתפו שר המשפטים – יעקב נאמן, הרב הגאון דב ליאור, הרב נחום נריה , ד”ר אביעד הכהן, שופט מנחם קליין, הרב רצון ערוסי וראש מחלקת משפט עברי ד”ר ויגודה.
בכנס תקף דיין בית הדין בשדרות ‘משפט לעם’, הרב אריאל בראלי את החלטת היועץ המשפטי להגיש כתב אישום כנגד בית הדין הרבני אשר ינפיק כתב סירוב.
לדבריו, זהו המשך ישיר להחלטתו של אהרון ברק לשלול מבתי הדין הרבניים את האפשרות לדון בדיני ממונות: “יש כאן ניסיון לכרסם ולכפוף את בתי הדין אל מול הבג”ץ, וזה בדיוק הפוך ממשנתו של השופט אלון” אמר הרב בראלי והוסיף כי “דווקא ביום השלושים לזכרו של מנחם אלון, יש ללמוד מהיחס המכבד שלו לבתי הדין הרבניים, לדוגמא שכתב בפס”ד בבלי שיש לאפשר לפסוק על פי ההלכה ללא התערבות של בג”ץ”.
שר המשפטים פרופ’ יעקב נאמן נתן גיבוי להחלטת היועץ. לדבריו “אין לערב בין בוררות ושפיטה ולכן ההפרדה שיצר ברק בין דיני ממונות לגיטין- מוצדקת”. נאמן התייחס לבתי הדין והפתיע את הקהל באומרו כי “הם רק מוסד של בוררות”.
הרב בני אלון סיפר עד כמה היה חשוב לאביו לאמץ בסוגיות עקרוניות את המשפט העברי כפשטו ולא להשתמש בו רק כהמלצה.
הרב בראלי התייחס גם לסוגיית “המלשינון” וטען שהיא אינה רצויה מכיוון שהיא מעבירה את סמכות האכיפה לאזרחים ויוצרת אווירה שאינה רצויה. “הנזק גדול יותר מהתועלת, יש כאן מגמה הפוכה לצמצום כוח היחיד- אין אדם עושה דין לעצמו להיות שוטר של המדינה”.
גם על כך שר המשפטים לא הסכים וטען שכל מי שלא משלם מיסים גונב ישירות את השכן שלו.
עו”ד אביעד הכהן, ציטט את השופט אלון ואמר כי לכל מערכת משפט חייב להיות גרעין פנימי בבחינת נשמת המשפט שממנו נגזרים מהלכי המשפט. כל באי הכנס הצטרפו לתפילה שנשמת המשפט תהיה עפ”י תורת ישראל. להלן מצורפות הרצאות מהכנס :

(תמונות מוצגות בקריאת הפוסט המלא בלבד)

לכתבה אודות הכנס בערוץ 7

השבוע(פרשת שלח) נערך מפגש בבית הדין לממונות עם קבוצת תושבים מהעיר אפרת. מדובר על חמש עשרה זוגות של אנשים העוסקים בתחומים כלכליים שונים- מקצועות חופשיים אשר באו להתרשם מקרוב מפעילות בית הדין לממונות בשדרות.
הרב בראלי חשף בפניהם סקר שנעשה בקרב הציבור הדתי לאומי ובו מתברר שרוב הציבור אינו מכיר את פעילות בתי דין לממונות ולכן פונה באופן טכעי לבית משפט. המשתתפים העלו שאלות מהשטח ובין השאר עלה עניין העובדים הזרים, למשל שאלה שנשאלה- האם יש מחויבות לתת לעובדת זרה העוסקת בעזרת בית תנאים של עובדת בית רגילה? התשובה הייתה שכשאין חוזה מפורט אז הקובע הוא מנהג המדינה, אך כלפי עובדים שאינם חוקיים אין מנהג ולכן אין חובה לשלם לו פיצויי פיטורין וכדומה.
הרב בראלי הציג לפני הבאים את המורכבות של היחסים בין חוק והלכה. מצד אחד רשת בתי הדין של ארץ חמדה גזית מקבלים את חוקי המדינה על פי הכלל דינא דמלכותא דינא אך במקרים מסוימים לא מקבלים את החוק משום שהוא סותר דיני תורה.
הקו שבו בית הדין הולך, על פי תשובת חתם סופר (חושן משפט עט), כאשר בית הדין מתרשם שישנו צורך מקומי לחרוג מדין תורה ולתקן תקנה חדשה, אזי ניתן לתת תוקף לחוק המדינה הגם שהוא סותר את הדין.
הסיור הוא חלק מפעילות המכון להגביר את המודעות לבתי דין לממונות בקרב הציבור.