הצג:
תצוגה מלאה | מידע | כותרות בלבד

חנוכת בית דין לממונות דרום תל אביב


ביום שלישי ב כסליו נחנך בדרום תל אביב בית דין לממונות מטעם מכון משפט לעם ובשיתוף המועצה הדתית. את האירוע פתח פרופסור יעקב נאמן שר המשפטים לשעבר בקריאה לתת מעמד חוקי למשפט העברי, לדבריו ישנה חשיבות גדולה שמדינת ישראל תשאב את ערכיה מתוך משפטי התורה.
במהלך חנוכת בית הדין הוצג משפט לדוגמא בנושא הורדת שלטי בחירות.
הדיינים הרב ערוסי הרב פנדל והרב טוויל נדרשו לדון בתביעה על 12500 ₪ עקב חבלה בשלט בחירות ואיסוף של חומר פרסומי מתיבות הדואר.
הדיון היה מרתק ובין השאר עלתה השאלה בהנחה שיש בחומר הפרסומי שקרים והוצאת דיבה, האם מותר לאסוף אותם מתיבות הדואר? פסק משפט מבוים
הרב בראלי ראש מכון משפט לעם הסביר שמבחינה ממונית הפרסום שהונח בתיבות הדואר שייך כבר לבעלי התיבות. השאלה האם ניתן להוציא את הפרסום כדי שלא יכשלו בלשון הרע?
הרב טוויל ציין שהתנאי להתר פעולה זו הוא שהמניע לכך יהיה לשם מצוות תוכחה על מנת למנוע ממנו איסור ולא לתועלת אחרת. רק מניעים טהורים מאפשרים לפגוע בממון של אחר. ובהקשר של המקרה הפוליטי אין זה קיים. הרב ערוסי ציין שיש אפשרות לאדם ששמו עומד להיות מוכפש בציבור אפשרות להתגונן ולאסוף את החומר, מהנימוק שעושה אדם דין לעצמו. אלא שצריך להיוועץ עם סמכות חיצונית שתאשר שאכן יש כאן לשון הרע.
בדיון צפה ח”כ יוני שטבון שהחמיא לדיינים וציין בהתפעלות את היכולת של התורה לתת מענה לנושאים חדשים.
הרב ישראל מאיר לאו דיבר על סגירת מעגל כאשר לפני חמישים שנה הוא השתתף בחנוכת הבית של בית מרמרוש בדרום תל אביב וחמיו הרב ידידיה פרנקל פעל נמרצות לביסוס היהדות באזור זה. היום הוא מתרגש לחנוך בית דין לממונות מטעם המועצה הדתית במקום זה.
הארוע הסתיים בפניה של הרב בראלי לרב אלי בן דהן לפעול לשינוי המצב המשפטי הקובע כי בית דין לממונות אינו רשאי לעבוד במסגרת מועצה דתית. “משפטי התורה הם בוודאי חלק משרותי הדת שמדינת ישראל צריכה להעניק לאזרחיה, דווקא המועצה הדתית שהיא גוף ציבורי צריכה לקחת אחריות על בית הדין ולתת לו גושפנקא ממלכתית.”

לצפיה במשפט המבוים:

לצפיה בדברי הרב אלישע וישליצקי ופרופסור יעקב נאמן:


.

סרט נזקי תאונת דרכים לפי דין תורה- מבוסס על מקרה אמיתי

יחידת הפיתוח של המכון הפיקה סרטון חדש העוסק בדיני נזיקין השייכת לתאונת דרכים. בסרטון מוצגת הדילמה ופסק הדין שניתן בבית הדין של מכון משפט לעם, מצורף דף מקורות . (ניתן לצפיה בערוץ 7 למי שיש חסימה ליוטיוב)

 

משפט לעם במכללת ספיר

הרב אריאל בראלי הציג בפני סטודנטים ממגמת משפטים במכללת ספיר את בית דין לממונות בשדרות. הוא דיבר על הרצון של בית הדין להפגש ישירות עם בעלי הדין ולא דרך עורכי דין, כמובן שכאשר בעלי הדין מבקשים, ישנה אפשרות הלכתית לייצוג על ידי עורכי דין. המפגש היה פורה והסטודנטים הרבו לשאול. בין הדברים הוזכרה האמירה של השופט מנחם קלין מבית המשפט השלום בפתח תקווה לגבי סכסוכי שכנים. לדבריו, לבית המשפט אין כלים לפתור סכסוך זה לאורך זמן, לעומתו הביא הרב בראלי כמה דוגמאות מבית הדין בשדרות שבו בית הדין ליווה את הסכסוך והצליח להשיב את השלום לשכנים. נושא אחר שהוזכר באריכות היה רשת גזית ארץ חמדה שהיא רשת ארצית לבתי דין לממונות והיא מנסה להגיע לאחידות בין בתי הדין, דבר המקל על עורכי הדין.

סדרי הדין

 סדרי הדין- בית הדין לממונות משפט לעם (עמותת לפיד)
 בקצרה:
א. פנייה למזכיר בית הדין עם סכום ועילת התביעה ופרטי התקשרות של הנתבע.
ב. קביעת דיון והזמנת בעלי הדין על ידי מזכיר בית הדין
ג. חתימה על שטר בוררות, דיון (אין צורך בטוענים רבניים או עורכי דין)
ד. פסק דין נשלח בדואר רשום בתוך שבועיים מסיום הדיון האחרון.

  • הרכב הדיינים- הרכב בית הדין הוא שלושה דיינים כאשר אב בית הדין יושב באמצע.
    במידה וישנה הכרות מוקדמת של דיין עם אחד הצדדים (באופן שאינו פוסל על פי ההלכה) יודיע זאת הדיין בתחילת הדיון. אב בית הדין רשאי על פי שיקול דעתו ההלכתית לאשר או לפסול דיין. במידה ודיין אינו יכול להמשיך בדיון, הרשות מסורה לאב בית הדין על פי שיקול דעתו, להמשיך את הדיון עם שני דיינים או להחליפו בדיין אחר[2].
  • כתב תביעה והגנהאין חובה להגיש כתבי תביעה והגנה, ובית הדין לא מתייחס אליהם כדבר מחייב אלא לטענות הנשמעות ישירות בבית הדין.
  • הסכם בוררות– בית הדין לא יחל בדיון ללא חתימה על הסכם בוררות. כל שינוי מנוסח הסכם הבוררות הקבוע על אף שנעשה בהסכמת הצדדים, דורש אישור אב בית הדין.
  • פרוטוקול והקלטה- במהלך הדיון, דברי בעלי הדין והדיינים יוקלטו ויירשמו בפרוטוקול והוא יימסר לפי בקשת הצדדים. לאחר הדיון  רשאי בית הדין לקצוב זמן לצדדים להגשת הבהרות בכתב, השלמת ראיות והשלמת טענות, ולפסוק על פיהן לפי שיקול דעתו. עותקים של פניית בית הדין ותשובות הצדדים ימסרו גם לצד שכנגד, אשר לו תינתן האפשרות להגיב לדברים בכתב על פי שיקול דעתו של אב בית הדין.
  • מומחה- בית הדין רשאי להחליט על פי שקול דעתו את זהות המומחה הנצרך. הצדדים ישלמו מראש את עלות המומחה, ויקבלו לעיון את חוות הדעת, בית הדין יתחשב בהערות הצדדים בהתאם לשקול דעתו.
  • סיום הדיון– אב בית הדין יחליט על פי שיקול דעתו אם יש מקום לדיון נוסף בנוכחות הצדדים.
  • פסקי בית הדין יהיו מנומקים ובהירים.[3]
  • מדיניות– כאשר הצדדים סרבו לפסוק על פי פשרה אזי ההכרעה תתקבל על פי עיקר הדין המופיע בהלכה הפסוקה. בית הדין פועל גם מתוך מודעות מלאה לחוק ולמנהג המדינה, ותוך בחינת ההשלכות ההלכתיות שלו.
  • פשרה– במסגרת סמכותו של בית הדין לדון “על-פי דין או לפשרה” יכול בית הדין לשלב שיקולים נוספים, ובכלל זה, לצמצם את השימוש בטענה “קים לי“, לחייב בנזקי גרמא.
  • ערעור –על הצד המעוניין בערעור לפנות למזכירות בית הדין בתוך שלושים יום (מהתאריך הראשוני של קבלת פסק הדין כולל דוא”ל). יש לשלם אגרה בסך 500 ₪ ולצרף נימוקים לערעור. בשלב ראשון הערעור יוצג בפני דיין אשר לא השתתף בדיון והוא יחליט האם יש מקום לדיון חדש.[4] במידה והוחלט שיש מקום לערעור כללי אזי יתכנס הרכב חדש של בית הדין, ובמידה והערעור יתקבל על דבר נקודתי יוחזר התיק להרכב הקודם, הכול בהתאם לשיקול דעתו של הדיין.

אין ערעור אלא על יסוד הנימוקים דלהלן:

(א) טעות בהלכה.

(ב) טעות מהותית בשיקול-הדעת או בקביעת העובדות.

(ג) פגם מהותי בניהול הדיון באופן המשפיע על תוצאות הדיון

  • בית הדין רשאי, לפי שיקול דעתו, לסטות מסדרי הדין בכדי להביא לידי הכרעה צודקת ומהירה של הסכסוך.

 

[1]                       באתר מכון משפט לעם  מפורסמת רשימת הדיינים.

[2]                       יש להסתמך על פרוטוקול כמייצג נכונה את טענות הצדדים.

[3]                        מבחר מפסקי בית הדין יפורסם ויופץ תוך השמטת פרטים מזהים של הצדדים.

[4]                        במידת האפשר יוצגו הדברים גם לפני הרב אשר ויס שליט”א.

‫חוברת להכרת סדרי הדין הנהוגים בבתי הדין לממונות, ‫מפורט בה כל תהליך הדיון – החל מהגשת התביעה וכלה בפסק הדין.‬
להורדה

מפגש חמישי עורכי דין עם הרב אשר ווייס

המפגש עסק במעמדה של הערת אזהרה ורישום בטאבו. המפגש נערך בביתו של הרב והשתתפו בו כעשרים אנשים.

[1]סיכום תמציתי  בעניין תוקפה של עסקה ללא רישום בטאבו

מהר”י בסאן הוכיח שאין תוקף למכירה על פי מה שמובא בחושן משפט סימן קצ סעיף ז שבמקום שדרך לכתוב שטר אין לקניין כסף תוקף משום חוסר גמירות דעת. וביאר החזון אי’ש חושן משפט סימן כ’ב שנשמת הקניין היא גמירות דעת.
לדעת הרב ויס אין לדמות מצב של כסף וחזקה בדירה לקניין כסף ללא שטר. הרי ישנו חוזה שבו מפורטים זכויותיו של הקונה. ובייחוד שהוא מתנהל כבעלים גמורים בדירה. היעלה על הדעת שאדם גר תקופה ארוכה ללא רישום באטבו ונאמר שיאן גמירות דעת ולא ייחשב כבעל הדירה?
כל הצורך ברישום בטאבו הוא רק על מנת למנוע רמאות ומצד זה ישנה תקנת הציבור שמי שלא רשם הערת אזהרה הפסיד כלפי לקוח חדש שקנה את הקרקע. להמשיך לקרוא