א. מה העניין להצביע? כולם מושחתים!
מי שמצביע שותף למצוות מינוי מלך בזמן הזה (ספר המצוות מצוה קעג’ ומשפט כהן קמד). זו הזדמנות חד פעמית להיות שותף במצווה ציבורית. המצוות אשר אנו נפגשים מדי יום הם מצוות אישיות אולם עם חזרתנו ארצה זוכים אנו להקים שלטון במדינה יהודית וזה דבר גדול מאוד.
ב. האם ישנה בעיה לחלק לבוחרים מתנה בשם מפלגה? המתנה כוללת מטען ומגן לפלאפון?
תשובה- ההחלטה במי לבחור מתקבלת על פי מכלול שיקולים ובין השאר אדם חושב גם על טובתו האישית. אולם כאשר מוצע טובת הנאה ישירה על מנת לבחור במפלגה מסוימת יש בכך מעילה באמון הציבורי ופגיעה בטוהר הבחירות. וכך כתב בספר ערוך השולחן (חושן משפט סימן ט) – יש דבר שנוהגין העולם כהיתר והוא איסור גדול. כאשר נצרך לבחור מנהיג ,בוחר את קרובו שיתן לו טובת הנאה. יש בזה קבלת שוחד והכשלת הרבים ומחלוקת וחלול שם שמים שאין קץ לעונשו”.
נראה שחלוקת ערכה לפלאפון אינה נתפסת כתשלום ישיר עבור הבחירות אלא נסיון פסיכולוגי ליצור חיבה והזדהות עם המפלגה. הכלל הוא שכל עוד מדובר על פעילות שכנוע מקובלת אין בכך פגם, אך כאשר מדובר על מתנה יקרה הדבר פסול, יש לחשוש למסר סמוי העולה מתוך הדברים – מתנה תמורת מחויבות להצביע לאותה מפלגה.
ג. אני מקבל ביום הבחירות בונוס על כל אדם מבוגר שאני מלווה לקלפי ומוודא שהוא מצביע עבור המפלגה שלי. האם יש בכך בעיה?
תשובה-. מותר לכל מפלגה לנסות ולשכנע את הבוחר להצביע עבורה ואף להציע הסעה ועזרה להגיע לקלפי משום שכל אדם נכנס לבדו מאחרי הפרגוד וביכולתו להכניס כל פתק שיחליט.
אנו מוזהרים שלא לגנוב דעת הבריות ולכן אסור לנצל מצב של אדם המתקשה בקריאה ולתת לו פתק שאינו חפץ בו. אולם אם מודיעים לו את שם המפלגה הנקוב בפתק ומדברים על ליבו להכניס את הפתק למעטפה, אין בכך בעיה..
ד. קבלן קולות
אני מקבל שכר מאחת המפלגות ובקשו ממני להוציא מתיבות הדאר את כל הפליירים שחילקה המפלגה המתחרה. יש להוסיף שהפלייר מלא השמצות שקריות ולשון הרע על המועמדים שלנו ולפני שבוע הם נהגו כך כלפינו.
תשובה- אכן מקומם ומצער לראות להיכן מגיעה מערכת הבחירות עד כדי הכפשות ועלילות שקר על המועמדים השונים ועלינו להתרחק מכך.
על מנת להלחם בשחיתות ישנה חשיבות לפרסום ציבורי, אך יש לכך כללים הלכתיים המפורטים בספר שמירת הלשון. התנאי העיקרי הוא לבדוק היטב את מקורות המידע ולשקול מה בדיוק נצרך לפרסם כדי להגיע לתועלת הרצויה.
אני מקבל שכר מאחת המפלגות ובקשו ממני להוציא מתיבות הדאר את כל הפליירים שחילקה המפלגה המתחרה. יש להוסיף שהפלייר מלא השמצות ולשון הרע ..
תשובה
על מנת להלחם בשחיתות שלטונית ישנו צורך בפרסום ציבורי, אך יש לכך כללים הלכתיים המפורטים בספר חפץ-חיים הלכות לשון הרע (כלל ד).
הדבר המרכזי הוא לבדוק היטב את אמינות מקורות המידע ולשקול מה בדיוק נצרך לפרסם כדי להגיע לתועלת הרצויה.
אם ברור מעבר לכל ספק שהדברים המפורסמים הם שקר ולשון הרע, יש עניין לדאוג לכך שכמה שפחות אנשים יחשפו להם. מותר להשליך לאשפה את עלוני הפרסום שהושארו בכניסה לבניין ולא חולקו לתיבות הדואר. בהנחה שניתן לפנות למשטרה וכן לוועדת הבחירות. לעצור את הפרסום אזי אסור להוציא את העלונים מתיבת הדואר. זאת משום שמה שמונח בתיבת הדואר כבר קנוי לבעל התיבה, ואסור להוציא משם דבר בלא רשותו, על אף שמדובר בפרסום שקרי. תיבת הדואר מוגדרת ‘חצרו של אדם, הקונה לו שלא מדעתו’. אם הפנייה למוסדות החוק אינה עוצרת את הפרסום מיד, ומדובר על שקרים ברורים, מותר למי שנפגע מהפרסום או לשלוחו לאסוף את עלוני הפרסום מן התיבות .

ביום שלישי ב כסליו נחנך בדרום תל אביב בית דין לממונות מטעם מכון משפט לעם ובשיתוף המועצה הדתית. את האירוע פתח פרופסור יעקב נאמן שר המשפטים לשעבר בקריאה לתת מעמד חוקי למשפט העברי, לדבריו ישנה חשיבות גדולה שמדינת ישראל תשאב את ערכיה מתוך משפטי התורה.
במהלך חנוכת בית הדין הוצג משפט לדוגמא בנושא הורדת שלטי בחירות.
הדיינים הרב ערוסי הרב פנדל והרב טוויל נדרשו לדון בתביעה על 12500 ₪ עקב חבלה בשלט בחירות ואיסוף של חומר פרסומי מתיבות הדואר.
הדיון היה מרתק ובין השאר עלתה השאלה בהנחה שיש בחומר הפרסומי שקרים והוצאת דיבה, האם מותר לאסוף אותם מתיבות הדואר? פסק משפט מבוים
הרב בראלי ראש מכון משפט לעם הסביר שמבחינה ממונית הפרסום שהונח בתיבות הדואר שייך כבר לבעלי התיבות. השאלה האם ניתן להוציא את הפרסום כדי שלא יכשלו בלשון הרע?
הרב טוויל ציין שהתנאי להתר פעולה זו הוא שהמניע לכך יהיה לשם מצוות תוכחה על מנת למנוע ממנו איסור ולא לתועלת אחרת. רק מניעים טהורים מאפשרים לפגוע בממון של אחר. ובהקשר של המקרה הפוליטי אין זה קיים. הרב ערוסי ציין שיש אפשרות לאדם ששמו עומד להיות מוכפש בציבור אפשרות להתגונן ולאסוף את החומר, מהנימוק שעושה אדם דין לעצמו. אלא שצריך להיוועץ עם סמכות חיצונית שתאשר שאכן יש כאן לשון הרע.
בדיון צפה ח”כ יוני שטבון שהחמיא לדיינים וציין בהתפעלות את היכולת של התורה לתת מענה לנושאים חדשים.
הרב ישראל מאיר לאו דיבר על סגירת מעגל כאשר לפני חמישים שנה הוא השתתף בחנוכת הבית של בית מרמרוש בדרום תל אביב וחמיו הרב ידידיה פרנקל פעל נמרצות לביסוס היהדות באזור זה. היום הוא מתרגש לחנוך בית דין לממונות מטעם המועצה הדתית במקום זה.
הארוע הסתיים בפניה של הרב בראלי לרב אלי בן דהן לפעול לשינוי המצב המשפטי הקובע כי בית דין לממונות אינו רשאי לעבוד במסגרת מועצה דתית. “משפטי התורה הם בוודאי חלק משרותי הדת שמדינת ישראל צריכה להעניק לאזרחיה, דווקא המועצה הדתית שהיא גוף ציבורי צריכה לקחת אחריות על בית הדין ולתת לו גושפנקא ממלכתית.”

לצפיה במשפט המבוים:

לצפיה בדברי הרב אלישע וישליצקי ופרופסור יעקב נאמן: