הצג:
תצוגה מלאה | מידע | כותרות בלבד

הכנס השנתי תשע”ו פאנל על שליחותו של שופט דתי

האם ישנה השפעה לאמונתו של השופט? האם ישנה שליחות להיות משפטן דתי?

משתתפים- ד”ר שפרה משלוב, עו”ד איתמר בן גביר, עו”ד ניר כלפה , הרב אריאל בראלי ראש מכון משפט לעם, שופט בית משפט השלום מנחם קליין

כנס שנתי בנושא מינוי דיינים במדינת ישראל

בכנס השנתי של מכון משפט לעם דנו המשתתפים בדרך הראויה למינוי דיינים במדינת ישראל.
הרב דיכובסקי מנהל בתי הדין היוצא פתח בהצגת התכונות הנדרשות מדיין. הוא עמד על כך שרוב התכונות הללו שייכות דווקא לתחום המידות. ועל כן לדעתו, חשוב שהוועדה למינוי הדיינים לא תסתפק בציונים של המועמדים בבחינות מטעם הרבנות הראשית, אלא תבדוק לעומק את אישיותם של המועמדים. חיזק את דבריו הדיין הרב ציון לוז. לסיום קרא הרב בראלי לחברי הוועדה למינוי דיינים לפעול לשם שמים מתוך אחריות גדולה להרמת קרן המשפט בישראל ולהרבות בכבוד שמים. 

השקה בר אילן

מושב משפט לעם בכנס שדרות לחברה

ביום רביעי ד בכסלו תשע”ה (25/11/14), התקיים בשדרות מושב בנושא פערים בחברה קירוב פרפריה למרכז. הרב דוד לאו פתח את הדיון בחובה של החברה בישראל לדאוג לצמצום הפערים הכלכליים בבחינת וחי אחיך עמך.

הרב בראלי הציג את נושא המושב. בסקירה שלו הובאו דברי הרמב”ם בהלכות מתנות עניים כי ישנה חובה ציבורית לדאוג לקופה שממנה יקנו אוכל לנצרכים. זו חובה על השלטון ויש בידו סמכות לכוף על כך. לעומת זאת ישנה חובה אישית על כל אחד לתת צדקה לפי יכולתו. הצדקה האישית יכולה להנתן לפי שיקול דעתו של האדם והקרוב קרוב קודם. הצדקה הציבורית מיועדת לכולם בשווה ואסור להעדיף אחד על פני חבירו. בנוסף הובא פסק שולחן ערוך שמוטלת על ראשי הציבור החובה לפקח על מחירים של מוצרי יסוד ולא להתערב במוצרי יוקרה. לאור זאת הדיון הוא האם נכון שהמדינה תשתמש בכוחה לחוקק חוקים ותכפה על מעסיקים לשלם שכר שווה בין הפרפריה למרכז? דהיינו, חברה שמעסיקה עובדים במקומות שונים תאלץ לשלם להם שכר שווה.
הרב בראלי טען שלא נכון לעשות כך כי המעורבות הממשלתית צריכה להצטמצם רק לשכר מינימום ופיקוח על מוצרי יסוד. על מנת לפתור את הפערים הציעה הרב את הגישה של – צאו והתפרנסו זה מזה. לאור ההלכה שצדקה אישית יכולה להיות מופנית לפי שיקול דעתו של הנותן יש להטיל על חברי העיר והקהילה את האחריות לעזרה הדדית. למצוא מקומות עבודה ואף לעודד דווקא צריכה מקומית .

להלן מצורף דף עמדה שחולק לבאי הכנס.

“פערי השכר במדינת ישראל הינם מהגבוהים בעולם לפי דרוג OECD . השכר הממוצע בפרפריה קטן בעשרות אחוזים מהמרכז. ומתברר שאותה חברה משלמת לעובדים במרכז יותר מאשר בפרפריה. אומנם המדינה מנסה לעודד פתיחת עסקים חדשים אך השכר נשאר נמוך בייחס למרכז. ישנה הצעה כי המדינה תתערב ותקבע בחוק להשוות את תנאי השכר של אותה חברה בכל חלקי הארץ. בדומה חבר הכנסת עמיר פרץ יזם הצעת חוק לחייב את רשתות המזון למכור במחיר אחיד בכל הארץ. זאת לאחר שפורסמו נתונים (מצורף נספח) על כך שדווקא בפרפריה המחירים יותר יקרים מאשר במרכז.

הצעות אלו מעלות שאלות כלכליות ומוסריות. ראשית בהבט הכלכלי, האם הצעות אלו אכן ישיגו את מטרתם? ובנוסף זו גם שאלה מוסרית האם יש זכות לציבור להתערב בקביעת משכורות ומחירים בגופים פרטיים?
על מנת לבחון את הדברים בהבט במוסרי שלהם נעזר במשפט העברי. הפסיקה ההלכתית (חושן משפט סימן רל”א) מגבילה את כוחם של נבחרי הציבור להתערב בשוק הכלכלי. ההתערבות קיימת רק כלפי מוצרי יסוד שבהם יש חובה לפקח על המחירים אך בשאר המוצרים המחיר נקבע לפי כללי השוק בהתאם לביקוש ולהיצע.
גם בהבט הכלכלי יש לפקפק האם החוק ישיג את מטרתו ואולי המצב דווקא יחמיר כי  השפעת החוק תגרום לכך שההיצע בפריפריה יקטן. וכך הביעה התנגדות הכלכלנית הראשית של הרשות להגנת הצרכן והסחר ההוגן, בתיה גוטל, שאמרה “כי הבעיה של פערי המחירים מוכרת, אך לא ניתן לדעת אם הצעת החוק של ח”כ פרץ תשיג את מטרתה.”
רשתות השיווק ימנעו ממכירת מוצרים שעלות השינוע שלהם יקרה וכוח הקניה המקומי אינו גדול. נראה שההתמודדות קהילתית מהשטח היא המפתח ל פערי השכר והמחיר.
התאגדות של קהילות שונות ביישוב מתוך רצון להשפיע על הפערים המדוברים היא שתביא את השינוי המיוחל. התארגנות להעדפת תצרוכת מקומית ולהחרמת מוצרים יקרים וחברות שבהם השכר נמוך. כמובן שהעירייה יכולה לסייע ולעודד קניה בחנויות מקומיות אך לא באמצעות חוק וכפיה.

גישה זו מושתת על התפיסה היהודית במצוות הצדקה  לפיה ישנה זכות קדימה לעניי עירך על פני עיר אחרת. ובתלמוד (מסכת סוכה לד) מובא שאמורא בשם שמואל יזם חרם צרכנים מתוך רצון להתמודד עם הפקעת מחירים. וכן לאחרונה קרא הממונה על ההגבלים העסקיים, פרופ’ דיויד גילה, לשימוש בחרם צרכנים. לסיכום הפניה לתושבי הפרפריה לקחת אחריות על עצמם בתחום הכלכלי ולפעול בצורה קהילתית להפעלת לחץ צרכני למחיר ושכר הוגן.”

לצפיייה בקטע וידאו מהמושב:

לדף הפייסבוק הרשמי של הרב אריאל בראלי הקלק כאן

לדף הפייסבוק הרשמי של מכון משפט לעם הקלק כאן

דין תורה בישיבת בני צבי בית-אל

בישיבת בני צבי עלה לדיון היכולת של הישיבה להטיל קנסות על תלמידים במלחמת מים. הפסיקה הייתה שבאמצע השנה המוסד אינו רשאי להטיל קנסות. אולם אם יש נזקים ישירים ניתן לחייב את התלמיד כי אין זה קנס. המקורות לפסיקה מצורפים להלן:

Download (DOC, 1.02MB)

סרטון פנל בנושא השחיתות הציבורית במסגרת הכינוס השנתי תשע’ד

חלק 1:

חלק 2:


חלק 3:

שחיתות ציבורית-פאנל מכון משפט לעם
משתתפים: הרב דוד פנדל, ד”ר מיכאל בן ארי, ד”ר חיים שיין.
מנחה- עורך דין גיא נגר

לאחרונה התפרסם פסק דינו של ראש ממשלת ישראל לשעבר אהוד אולמרט שנמצא אשם בשחיתות ציבורית וקבלת שוחד. לאחרונה הולכים ורבים המקרים בהם אנשי ציבור ביניהם בכירים אשר מעלו באמון הציבור ופאנל זה התכנס כדי לדון בשאלה עד כמה ראוי להחמיר בעונשם של אנשים כאלו אשר תרמו רבות להנהגת מדינת ישראל ולעתים גם לביטחונה?
ד”ר מיכאל בן ארי: המציאות כיום של ההנהגה בישראל היא שנמצאים בהנהגה אנשים אשר חסרים כל אידיאולוגיה שהיא וקופצים מעמדה לעמדה כשכל מטרתם היא להישאר במעגל הפנימי של הנהגת המדינה, הדברים מגיעים לעומקים כאלה עד שממש קשה להאמין. אם שואלים אותיהאם אפשר לעצור את השחיתות הציבורית התשובה שלי היא שלא, אתה נחשף למיליארדים אתה בראש אתה חזק ואין זה רק בראשי ההנהגה אלא גם בכל שלבי הפירמידה יש לך השפעה כזאת עד שהפיתוי לסטות הוא כל כך חזק עד שהשררה היא שם נרדף לשחיתות. העונש נתון לשיקול דעתו של השופט ויתכן ובאמת תהיה המתקה מסוימת של הדין אך אין זה נכון לתת לכל אחד שהיה פעם בסיירת מטכ”ל שיקבל חסינות משפטית.
הרב פנדל: אמות המשפט של המדינה כיום רחבות מדי מה שיוצר הרבה חורים שמאפשרים מצד אחד שחיתות בממדים קטנים אך ברצף כזה שיוצר מצב שהשחיתות הופכתלנורמה חברתית. ביחס לעונש ישנו עניין של הכרת הטוב לכל אותם אנשים שתרמו רבות למדינתנו במהלך כל חייהם ולהתחשב בכך אע”פ שנפלו ולא להפוך לעם ששופט את שופטיו.
ד”ר חיים שיין: הנצי”ב בהקדמתו לספר במדבר כותב שהקב”ה ישר והדבר אותו הוא שונא יותר מכל זה חוסר צדק, אותם אנשים הם מחללי שם שמים ברבים ברמה כזאת עד אשר רוב הנשאלים בסקרים הנעשים כיום בישראל משוכנעים שהם חיים במדינה מושחתת, הגלות גרמה לשוחד להיכנס לתרבות של עם ישראל שכן אז היה מדובר באמצעי הישרדות ובמהלך השנים זה השתרש עדשכיום זה כבר לחלק מתרבותנו משום שעם ישראל לא הפנים שהגלות נגמרה-עם ישראל עדיין חי בהכרה שהוא בגלות אפילו שהוא בארץ ישראל וחושב לעצמו שכאשר הוא מעלים מס הוא פוגע בפריץ ולא מבין שפוגע באחיו ובעצמו. המאבק בשחיתות יצליח כאשר נפנים את העובדה שעם ישראל יצא מהגלות ויחיה בהתאם אך במצב כיום כאשר אותם אנשים הנמצאים בהנהגה נתפסים באותן סטיות מוסריות זה רק משריש את זה יותר לתודעה של הציבור ולכן אין שום מקום להתחשבות מיוחדת בקורות החיים של אותם אנשים והם צריכים להיענש במלוא חומרת הדין.
מנחה: מה צריך להיות היחס לשליחת מנהיג ציבורי להנהגה ע”מ שידאג רק ל”שכונה הקטנה” שלו?
ד”ר מיכאל בן ארי: זה יסוד הדמוקרטיה שכל אחד יכול לדאוג שיהיה מרכז שדואג לצרכים הקשורים יותר אליו כאשר בלתי אפשרי שכל אחד יהיה בשביל כולם-צריכה התמקדות, אך ביחד עם זה צריכה להיות שקיפות מוחלטת כדי ליצור ישרות הנהגתית, אך המצב כיום לא כל כך נחמד כמו שחושבים, הנהלת הכספים כיום בממשלה צבועה והכספים מנוהלים בצורה של תועלת אישית על מנת לשרוד במשחק הפוליטי.אך כשחושבים על זה בצורה אובייקטיבית זה הגיוני ולגיטימי שכן ישנם ציבורים רבים בישראל וכדי ליצור איזון נכון כל אחד צריך לדאוג בעוצמה לציבור ששלח אותו אך רק כל עוד הכל נעשה בשקיפות מוחלטת.
הרב פנדל: יש מקור לזה בהלכה וגם הרא”ש מתייחס לזה שיתכן מצב שבו כל אחד בוחר את הנציג שלו אשר פועל למען האינטרסים שלו אך הגבול בין זה ובין פשיעה הוא דק ומאוד קשה שלא לחצות אותו.
מנחה: האם מדובר בהתגמשות עם המציאות או במצב לכתחילה?
הרב פנדל: זה המצב הטוב ביותר כרגע.
ד”ר חיים שיין: אדם יכול לדאוג למרכזים אשר יותר קרובים להשקפה שלו או ששלחו אותו אך רק כל עוד אין שום הנאה ממונית שאותו אדם מקבל בהתאם לכך כפי שלעיצבוננו קורה כיום וגם במשפטו של דרעי זה היה קו ההגנה העיקרי שלו היה שמקובל בחברה שלהם שמקבלים טובת הנאה מסוימת מאותה תמיכה כספית.לגיטימי שכל אחד יפעל למען הדברים שבו הוא מאמין אך רק כל עוד הכל נעשה לשם שמיים ללא שום שחיתות וטובות הנאה אינטרסנטיות אישיות כאלה ואחרות.
מנחה: חלק גדול משאישי ציבור אשר נדבקו בשחיתות הם בעלי כישורים והשאלה היא עד כמה אפשר לאפשר להם להישאר בהנהגה לאור כישורם?
ד”ר חיים שיין: אי אפשר. התפיסה המזעזעת שהשתרשה כיום בישראל היא שאם אתה אדם הגון אתה לא יכול להשיג כיום שום דבר ורק אם סוטים מהקווים אפשר להשיג תוצאות. בבחירות האחרונות נבחרו מחדש כאלו שנפסלו בשל עבירות ציבוריות וזה מעיד עד כמה הנבחרים מעידים על הבוחרים ואין זו השתקפות יפה. לא חייבים להיות מושחתים על מנת להגיע לתוצאות, הגדולים שבמנהיגנו היו אנשים ישרים והמצב אליו הגענו כיום הינו מצב חולה שצריך לחלוףואפשר וצריך לבצע מהפכה בנושא.
מנחה: הרב פנדל אתה הנהגת מהפיכה פה בשדרות האם אפשר באמת להגיע לתוצאות ללא סטייה מהקווים החוקיים?
הרב פנדל: בהחלט כן, אך ישנם קווים אפורים אשר קשה מאוד לא לעבור וצריך להתחשב בזה כאשר שופטים אנשים שחיו חיים שלמים של מסירות נפש וכיום נשפטים על ידי אנשים כל כך קטנים שמגדירים אותו כפושע גדול-מי הם בכלל?! אם ראית איש ציבור שעשה חטא בלילה אל תהרהר אחריו ביום שוודאי עשה תשובה!
ד”ר מיכאל בן ארי: הדברים הללו הם כבר מעבר לגבולות הברורים של ההלכה, אלו כבר נכנסו לגבולות של המוסר הכללי שאליו צריך לשאוף ורק הוא יכול לעזור לנו להתמודד עם הפיתוי העצום שיש כאשר חיים במציאות כל כך כוחנית, השחיתות זה תולעת שמכרסמת את כל יסודותינו ואסור להתמודד אתו בסלחנות, לאחר הפסיקה אפשר לדבר על חנינה אך הדין צריך להיות חסר רחמים.
מנחה: האם המציאות של השחיתות הציבורית כיום היא דבר באמת מרכזי או שמדובר בדבר קטן שמנפחים אותו?
ד”ר חיים שיין: האיום הקיומי היחיד של מדינת ישראל אינו הגרעין האיראני או עזה אלא הריקבון הפנימי ששורה בנו, האימפריות הגדולות ביותר התמוטטו לא בשל אויבים חיצוניים אלא מהפנים, עם ישראל כיום נמצא במצב של חוסר תודעה מוסרית אחדותית יציבה וזה מפורר אותנו מבפנים בכל רבדי החברה והעובדה שזזה הגיע עד לראש מעידה על המצב הכללי שיש כיום במדינה, אך התיקון התחיל והוא נצרך והוא חובה וסוף כל סוף הוא התחיל ורואים תוצאות ואנו מגשימים את הציווי של ציון במשפט תיפדה בהדרגה ובהתמדה.
הרב פנדל: ישנה הגזמה בנושא זה וגם כאשר דנים בו צריך להגיע ממקום של הערכה עצומה לכל התרומה הגדולה שאותם אנשים תרמו למציאות חיינו.
ד”ר מיכאל בן ארי: זה נכון שהתחיל תיקון אך יש עוד עבודה רבה לעשות, מציאות מתמשכת של כוחניות היא הפתח לשחיתות ולכן צריכה להיות תחלופה של מנהיגים ברמה כזאת שלא יקומו לנו בארץ איזה קיסרים כל יכולים ואותה תחלופה צריכה להיות יותר מאשר במציאות המשפטית במציאות המדינית, צריך לעשות כמו בארה”ב שתי קדנציות ויאללה לבית.

*הערה: מדובר בסיכום תמציתי בלבד על דעת העורך

בתי דין לממונות במוסדות חינוך

הרב מרדכי אליהו זצ’ל דחק ברבני בתי ספר לערוך דין תורה על שאלות ממוניות של תלמידים.
לדעתו ישנה סמכות לבית דין כזה לקחת בחשבון את השיקול החינוכי ולתת לה ביטוי בפסק הדין. מכון משפט לעם החל ביישום היוזמה בישיבת צביה יד בנימין וישיבת בני עקיבא כפר מימון. אחד מרבני הישיבה אוסף שאלות מהתלמידים ומתוכם הוא בוחר שאלה אחת. מכון משפט לעם מכין מקורות על המקרה והתלמידים מכינים אותם לקראת הדיון. בעלי הדין עובדים על הטענות יחד עם הרבנים על מנת שהדיון יהיה פורה.
לבסוף מתכנס הרכב של שלושה דיינים בראשות הרב בראלי והדיון מתנהל ברצינות בדיוק כפי שמתרחש בבית הדין לממונות. בעלי הדין חותמים על שטר בוררות המחייב אותם לבצע את פסק הדין. בינתיים התקיימו שלושה דיונים- כדור שהתפוצץ ממסמר במגרש בית הספר, פלאפון שנפל בתוך קלמר, חולצות שהכיתוב היה מוטעה.
המשובים מהתלמידים מעודדים המשך פעילות ובמיוחד כאשר המקרה מתקשר לסוגיה הנלמדת בישיבה.
DSC_0279DSC_0187
מופנית בזאת קריאה למוסדות חינוך להצטרף ליוזמה המוצלחת!

כנס שנתי בנושא המאבק בשחיתות לאור המשפט העברי

הרב בר-אלי כנס ע'ד

ח'כ לשעבר מיכאל בן ארי

ח’כ לשעבר מיכאל בן ארי

המאבק בשחיתות- פנל מרכזי

המאבק בשחיתות- פנל מרכזי

ביום רביעי ד’ תמוז התקיים הכנס השנתי של מכון משפט לעם שבו דנו אנשי ציבור ודיינים על דרכי ההתמודדות עם השחיתות הציבורית. הכנס נערך חרף התקפות הקסאמים על העיר שדרות והגיעו אליו אנשים מכל חלקי הארץ.
הרב דימנטמן העמיק חקר בכוחם של חכמים לתקן תקנות ציבוריות, האם הכלל של הפקר בית דין הפקר מאפשר גם הקנייה או רק הפקר? חבר הכנסת לשעבר מיכאל בן ארי, היטיב לתאר את הפיתוי הגדול העומד לפתחם של מקבלי החלטות. ‘מדובר על סכומי עתק שהגופים המעוניינים בכך יעשו הכל כדי להטות את ההחלטה לטובתם’. ד’ר חיים שיין הזכיר את החרם שהטילו רבני פולין על מי שיקנה את הרבנות בכסף, דבר שהיה נפוץ בזמנם. לדעתו היה הכרח קיומי לעסוק בשוחד השלטון בזמן הגלות ומתוך כך הורגלנו בכך במדינת ישראל.הוא רואה בפסק הדין של השופט דוד רוזן כלפי אולמרט את שינוי המגמה בפסיקה הישראלית. הרב אריאל בר-אלי ראש מכון משפט לעם דיבר על מעמדו של איש ציבור אשר הורשע בקבלת טובות הנאה ומעוניין להמשיך בעבודתו הציבורית. הוא הציג את דעת הרמב’ם האוסר לפנות לדיין שרכש את משרתו בכסף ומצווה לזלזל בו, ולכאורה דבר זה נכון אף כלפי אנשי ציבור. אך מנגד ישנה דעה שאם מדובר על דיין מיוחד במינו יש להתחשב בכך ולהשאירו על עומדו (תשובת חתם סופר סימן קס). לפי גישה זו יש לשקלל את הפסד הנגרם לציבור מפסילתו של אדם ברוך כשרונות יחד עם עם הצורך בהרתעה. הרב בראלי ביקש להבחין בין משרות ציבוריות אשר עיקר עיסוקם הוא בקבלת החלטות עם משמעיות ממונית לבין משרות מקצועית כגן בצבא ובמשטרה ושם יש יותר מקום להתחשב ביכולת המקצועית של האדם.
עקרון חשוב שעלה מתוך דבריו של הרב בראלי הוא שאיסור שוחד קיים גם כלפי אנשי ציבור. לאור זאת הוא דן בשאלה האם רמת הזהירות הנדרשת משופטים נכונה גם לאנשי ציבור?
למשל- האם רשאי בעל מפעל להזמין את שר הכלכלה לארוחת צהרים עשירה במסגרת סיור במפעל? לדבריו יש להחמיר יותר עם דיינים מאנשי ציבור ולכן מותר להציע ארוחת צהריים לשר הכלכלה משום שזו ‘חנופה’ מקובלת ואינה יוצרת מחויבות אך לדיין הדבר נאסר.
לסיום התעמתו חברי הפנל הרב פנדל וד’ר חיים שיין בנוגע לגר הדין שהוטל על הרב לופיאנסקי
האם היה צריך להתחשב בעובדה שהוא לא שלשל לכיסו דבר ועומד שנים רבות בראש יד שרה? רבים מהמשתתפים ציינו שמבחינתם המסר המרכזי של הכנס הוא הרעיון שיש לתורת ישראל אמירה בכל רובדי החיים. הכנס הסתיים בקריאת דברי הרמ’א בשולחן ערוך המופנים לאנשי ציבור ‘ ויקבלו עליהם שכל אחד יאמר דעתו לשם שמיים ולתקנת העיר’.

דין תורה ישיבת כפר מימון טעות בהדפסת חולצות

סיון תשע’ד דין תורה ישיבת כפר מימון
תאור המקרה
לקראת יום ירושלים התארגנו התלמידים להדפסת חולצה עם כיתוב של הישבה. מ’ התנדב להוציא את הרעיון אל הפועל ולשם כך גבה כסף מהתלמידים ושלח גלופה לבית הדפוס ומעליה יופיע הכיתוב ישיבת כפר מימון. הוא שלח שני תלמידים אליסף וב’ לבית הדפוס בתל אביב להביא את החולצות. כאשר הגיעו למקום נתבקשו על ידי נציג הדפוס לאשר סופית את הגלופה. הם אישרו ולא שמו לב לטעות שנעשתה ובמקום כפר מימון נכתב כבר מימון. כאשר הם הגיעו לישיבה התגלתה הטעות ‘ישיבת כבר מימון’.

טענות בעלי הדין
תובע
יש מהתלמידים אשר אינם מוכנים ללבוש חולצה זו ורוצים את כל כספם חזרה.
יש המעוניינים בחלוצה אך רוצים החזר כספי חלקי .
נתבע
1. מ’ טוען שאינו צד בדיון מכיוון שהוא שלח גלופה תקינה לבית הדפוס והטעות נוצרה בגלל האישור שניתן על ידי א’ וב’.
2. א’ וב’ טוענים שהם רק עשו טובה להביא את החולצות ולא דובר איתם על אישור הגלופה. לדבריהם הם סמכו על הסקיצה הראשונית שנשלחה ולכן לא טרחו לעיין שוב בפרטים.
ברור הדין
א. מקח טעות
החולצות הודפסו עם טעות הנחשבת לפגם בעיני אנשים וכפי שכתב הרמב’ם בהלכות מכירה פרק טו הלכה ו “כל שהסכימו עליו בני המדינה שהוא מום שמחזירים בו מקח זה, מחזירים בו; וכל שהסכימו עליו שאינו מום, הרי זה אינו מחזיר בו אלא אם פירש: שכל הנושא ונותן סתם, על מנהג המדינה הוא סומך”. ולאור זאת היה ניתן לטעון שיש דין מקח טעות והעסקה מתבטלת.
אולם לא ניתן להתעלם מהעובדה שניתן אישור על ידי נציגי התלמידים לגלופה המוטעית והדפוס עשה את המוטל עליו וממילא אין כלפיו דין מקח טעות.
ב. אישור גלופה
אישור הגלופה הוא מעשה הנזק שגרר את ההדפסה המוטעית .
נראה שאישור הגלופה נעשה ברשלנות ויש לחייב על כך מדין גרמי [1].
כבר מצאנו בדברי הגמרא מקרה שבו אדם מתחייב על דיבור שגרם נזק.
מדובר על שולחני אשר באו להתייעץ עימו על טיבה של מטבע והוא קבע כי המטבע תקין. החלטתו גרמה לנזק משום שלבסוף המטבע נמצא פסול (בבא קמא צט:). השולחני חייב לשלם מדין גרמי אך בתנאי שידע שסומכים עליו לגמרי (סימן ש’ו סעיף ו). אף במקרה שלנו היה ברור שהדפוס סומך רק עליהם ולכן תנאי זה התקיים.
היה מקום לטעון כי אישור הגלופה לא נעשה ברשלנות מצד א’ וב’ שכן הם לא הבינו שהאישור שלהם לגלופה משמעותי. הם חשבו שהכול נסגר עם מ’ ולכן לא הקפידו על עיון מדוקדק בגלופה.
טענה זו אינה מתקבלת משום שהדפוס לא הסכים לאישור טלפוני של הגלופה ודרש שיגיעו פיזית . אף שדבר זה לא נאמר להם במפורש ניתן היה להבין זאת בצורה פשוטה. אם הדפוס מבקש מהם אישור סופי הרי יש בכך הטלת אחריות לגלופה. הדרישה לעיין היטב בגלופה טמונה בעצם הבקשה של אישור הגלופה.
הפרשנות שלהם הייתה שכבר ניתן אישור לגלופה ולכן אין צורך בבדיקה מעמיקה של הגלופה, אינה סבירה.
ג. שומר שמסר לשומר
התלמידים הפקידו את כספם בידיו של מ’ ויש לו מחויבות של שומר חינם כלפיהם. כל שומר אינו רשאי למסור את הפקדון לשומר אחר ואם עשה כך הוא מחויב לשלם (בבא מציעא לו, חושן משפט רצו ,כו).
אף על פי כן נראה כי למ’ ניתנה רשות להיעזר בתלמידים אחרים לביצוע המשימה. הדבר דומה לכלל המופיע בדברי הגמרא שם ‘כל המפקיד על דעת אשתו ובניו הוא מפקיד’. על כן מ’ פטור מהנזק שנגרם לחולצות שהרי בידו למסור לשומר אחר.
ד. שומת הנזק
ישנם שני סוגים של פגמים היוצרים מקח טעות (סימן רל’ג). ישנה דוגמא במשנה של מי שקנה יין ונמצא חומץ וישנה דוגמא של מי שקנה פרות טובים ונמצאו רעים. בדוגמא הראשונה המקח בטל מעיקרו אך בדוגמא השניה המקח קיים אלא שניתן לבטל אותו.
נראה שהטעות בהדפסה של ‘כבר’ במקום כפר אינה יין וחומץ משום שמכלול החולצה תקין וזו טעות אחת. אם כך הקניין חל ויש לשום את הנזק שנגרם לחולצה בעקבות אישור הגלופה. בהערכה גסה יש לומר שעלות חולצה עם טעות כזו היא בשליש פחות במחיר. דהיינו אם חולצה טובה עולה 25 שקלים, כאן ישלמו עליה פחות שליש- כשמונה שקלים דהיינו 17 ש’ח.
מסקנה– על מ’ ואסף להחזיר לכל תלמיד שליש מערך ההזמנה.
לפנים משורת הדין
בית הדין ממליץ לפטור את א’ ואושר מתשלום. מכיוון שהשליחות שלהם הייתה לצורכי רבים יש לעודד מגמה זו ולפטור אותם מתשלום הנזק בייחוד שהדבר נעשה ללא כוונת זדון. כעין זה אנו מוצאים ביחס לאפוטרופוס שפוטרים אותו מתשלום על מנת שימצאו מתנדבים לעזור ליתומים . אם התובעים יסכימו להמלצת בית הדין ישלמו התובעים סכום סימלי 50 ש’ח בלבד.
מסקנה
א. א’ ואושר חייבים להחזיר כשליש מעלות החולצות לכל תלמיד שהזמין חולצה בתוך שלושים יום.
ב. בית הדין ממליץ לבחור באפשרות של לפנים משורת הדין ולפטור אותם.
הם ישלמו רק 50 ש’ח לקופת ועד תלמידים.
‘והאמת והשלום אהבו’

[1] השליחות להזמנת החולצות התבטלה על פי המבואר בגמרא בקידושין מב ‘לתיקוני שדרתיך ולא לעיוותי’. אולם המקח קיים (בבא קמא קב) כי המעות קונות אף ללא דין שליחות והייתה גמירות דעת בין המוכר והקונה. נמצא שהחולצות שייכות לתלמידים אלא שהשליחים גרמו נזק. ע’ בהרחבה בנספח.

 

Download (DOC, 43KB)

חנוכת בית דין לממונות דרום תל אביב


ביום שלישי ב כסליו נחנך בדרום תל אביב בית דין לממונות מטעם מכון משפט לעם ובשיתוף המועצה הדתית. את האירוע פתח פרופסור יעקב נאמן שר המשפטים לשעבר בקריאה לתת מעמד חוקי למשפט העברי, לדבריו ישנה חשיבות גדולה שמדינת ישראל תשאב את ערכיה מתוך משפטי התורה.
במהלך חנוכת בית הדין הוצג משפט לדוגמא בנושא הורדת שלטי בחירות.
הדיינים הרב ערוסי הרב פנדל והרב טוויל נדרשו לדון בתביעה על 12500 ₪ עקב חבלה בשלט בחירות ואיסוף של חומר פרסומי מתיבות הדואר.
הדיון היה מרתק ובין השאר עלתה השאלה בהנחה שיש בחומר הפרסומי שקרים והוצאת דיבה, האם מותר לאסוף אותם מתיבות הדואר? פסק משפט מבוים
הרב בראלי ראש מכון משפט לעם הסביר שמבחינה ממונית הפרסום שהונח בתיבות הדואר שייך כבר לבעלי התיבות. השאלה האם ניתן להוציא את הפרסום כדי שלא יכשלו בלשון הרע?
הרב טוויל ציין שהתנאי להתר פעולה זו הוא שהמניע לכך יהיה לשם מצוות תוכחה על מנת למנוע ממנו איסור ולא לתועלת אחרת. רק מניעים טהורים מאפשרים לפגוע בממון של אחר. ובהקשר של המקרה הפוליטי אין זה קיים. הרב ערוסי ציין שיש אפשרות לאדם ששמו עומד להיות מוכפש בציבור אפשרות להתגונן ולאסוף את החומר, מהנימוק שעושה אדם דין לעצמו. אלא שצריך להיוועץ עם סמכות חיצונית שתאשר שאכן יש כאן לשון הרע.
בדיון צפה ח”כ יוני שטבון שהחמיא לדיינים וציין בהתפעלות את היכולת של התורה לתת מענה לנושאים חדשים.
הרב ישראל מאיר לאו דיבר על סגירת מעגל כאשר לפני חמישים שנה הוא השתתף בחנוכת הבית של בית מרמרוש בדרום תל אביב וחמיו הרב ידידיה פרנקל פעל נמרצות לביסוס היהדות באזור זה. היום הוא מתרגש לחנוך בית דין לממונות מטעם המועצה הדתית במקום זה.
הארוע הסתיים בפניה של הרב בראלי לרב אלי בן דהן לפעול לשינוי המצב המשפטי הקובע כי בית דין לממונות אינו רשאי לעבוד במסגרת מועצה דתית. “משפטי התורה הם בוודאי חלק משרותי הדת שמדינת ישראל צריכה להעניק לאזרחיה, דווקא המועצה הדתית שהיא גוף ציבורי צריכה לקחת אחריות על בית הדין ולתת לו גושפנקא ממלכתית.”

לצפיה במשפט המבוים:

לצפיה בדברי הרב אלישע וישליצקי ופרופסור יעקב נאמן:


.

החלה הפעילות לשנת תשע”ד!

ביום חמישי האחרון (כ”ט תשרי) התחלנו את השנה החדשה עם הסדנאות של המכון במוסדות החינוך. הסדנא הראשונה נפתחה בישיבה התיכונית “שעלבים” על ידי מדריכי המכון שהעבירו יחידה במשפט עברי לכיתות י’. התלמידים צפו בסרטון שהציג בפניהם דילמה ממונית ונדרשו להציע פתרון לדלמה המיוחדת שהוצבה בפניהם. היה שיתוף פעולה מלא מצד התלמידים והם הביעו את דעתם בנושא לצד המקורות ההלכתיים שהינחו אותם בסוגיא זו. הצוות החינוכי שהשתתף אף הוא בסדנא, התרשם מאוד והביעו את שביעות רצונם מהסדנא. בתי ספר נוספים וישיבות תיכוניות נוספות החלו אף הם את השנה עם סדנאות המכון.                                                                                                                 אף אתם מוזמנים ליצור קשר ולהשתתף בסדנאות של מכון “משפט לעם”.

להזמנת סדנא

 

 

כנס למורי אזרחות

מכון “משפט לעם” מזמין את כלל המורים לאזרחות להשתתף ב”כנס למורי אזרחות” בשיתוף ארגון “יסודות”. הכנס יתקיים ביום ראשון י”א תשרי באכסניית בית וגן ירושלים.

המכון יעסוק במסגרת הכנס בנושא סוגיית הפליטים. להלן מאמר בנושא.

 נייר עמדה – בין פליט לפליטים

סוגיית הפליטים במדינת ישראל מעמידה אותנו במבוכה.  מצד אחד כל אדם הוא יציר כפיו של הקב”ה וכפי שחז”ל לימדו אותנו שחביב אדם שנברא בצלם. ומצווים אנו מפני דרכי שלום להעניק עזרה לכל נצרך. וכפי שניסח זאת הרמב”ם בהלכותיו (הלכות מלכים, פרק י, הלכה יב) הגויים – צוו חכמים לבקר חוליהם ולקבור מתיהם עם מתי ישראל ולפרנס ענייהם בכלל עניי ישראל מפני דרכי שלום, הרי נאמר: “טוב ה’ לכל ורחמיו על כל מעשיו” [תהילים קמה, ט], ונאמר: “דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום” [משלי ג].  להמשיך לקרוא

פאנל בנושא עובדים זרים- בשתוף מגמת תקשורת מכללת ספיר

מגמת תקשורת בספיר יזמה פאנל בנושא עובדים זרים אשר נערך בסינמטק שדרות. לאור פנייה למכון משפט לעם להשתתף בפאנל הוחלט להרים את הכפפה ולהגיע. בפאנל ישב הרב אריאל בראלי לצד לאה שקדיאל מירוחם ונציגת ארגון זכויות אדם. הגברת שקדיאל טענה שהעם היהודי מחוייב לתת יד לפליטים ולעזור להם כפי יכולתם. ציבור הסטודנטים הזדהה עם דבריה וביקש לשמוע כיוון אחר מהרב בראלי אשר דבריו מובאים בסרטון המצורף.
הסרטון שלפניכם הועלה על ידי אחד הסטודנטים ממכללת ספיר.

עורכי דין ושופטים במפגש רביעי עם הרב אשר ויס שליט”א

כעשרים וחמשה משפטנים התקבצו יחד לביתו של הרב ויס ברמות על מנת לקבל מענה לשאלות הלכתיות בדיני ממונות. המפגש עסק במעמדה של חברה בע”מ ושל חיוב נזקי גרמא, נושאים שהרב עסק בהם בהרחבה בספרו החדש שו”ת מנחת אשר.

כנס שנתי עושה אדם דין לעצמו

במכון ‘משפט לעם’ בשדרות נערך אתמול (ד) כנס לזכרו של השופט מנחם אלון ז”ל.
בכנס השתתפו שר המשפטים – יעקב נאמן, הרב הגאון דב ליאור, הרב נחום נריה , ד”ר אביעד הכהן, שופט מנחם קליין, הרב רצון ערוסי וראש מחלקת משפט עברי ד”ר ויגודה.
בכנס תקף דיין בית הדין בשדרות ‘משפט לעם’, הרב אריאל בראלי את החלטת היועץ המשפטי להגיש כתב אישום כנגד בית הדין הרבני אשר ינפיק כתב סירוב.
לדבריו, זהו המשך ישיר להחלטתו של אהרון ברק לשלול מבתי הדין הרבניים את האפשרות לדון בדיני ממונות: “יש כאן ניסיון לכרסם ולכפוף את בתי הדין אל מול הבג”ץ, וזה בדיוק הפוך ממשנתו של השופט אלון” אמר הרב בראלי והוסיף כי “דווקא ביום השלושים לזכרו של מנחם אלון, יש ללמוד מהיחס המכבד שלו לבתי הדין הרבניים, לדוגמא שכתב בפס”ד בבלי שיש לאפשר לפסוק על פי ההלכה ללא התערבות של בג”ץ”.
שר המשפטים פרופ’ יעקב נאמן נתן גיבוי להחלטת היועץ. לדבריו “אין לערב בין בוררות ושפיטה ולכן ההפרדה שיצר ברק בין דיני ממונות לגיטין- מוצדקת”. נאמן התייחס לבתי הדין והפתיע את הקהל באומרו כי “הם רק מוסד של בוררות”.
הרב בני אלון סיפר עד כמה היה חשוב לאביו לאמץ בסוגיות עקרוניות את המשפט העברי כפשטו ולא להשתמש בו רק כהמלצה.
הרב בראלי התייחס גם לסוגיית “המלשינון” וטען שהיא אינה רצויה מכיוון שהיא מעבירה את סמכות האכיפה לאזרחים ויוצרת אווירה שאינה רצויה. “הנזק גדול יותר מהתועלת, יש כאן מגמה הפוכה לצמצום כוח היחיד- אין אדם עושה דין לעצמו להיות שוטר של המדינה”.
גם על כך שר המשפטים לא הסכים וטען שכל מי שלא משלם מיסים גונב ישירות את השכן שלו.
עו”ד אביעד הכהן, ציטט את השופט אלון ואמר כי לכל מערכת משפט חייב להיות גרעין פנימי בבחינת נשמת המשפט שממנו נגזרים מהלכי המשפט. כל באי הכנס הצטרפו לתפילה שנשמת המשפט תהיה עפ”י תורת ישראל. להלן מצורפות הרצאות מהכנס :




(תמונות מוצגות בקריאת הפרסום המלא בלבד)


לכתבה אודות הכנס בערוץ 7

יום עיון למדריכי משפט לעם

לאור הביקוש לסדנה של משפט לעם במוסדות חינוך נערך יום עיון בישיבת תורה בציון בירושלים לכלל המדריכים מכל רחבי הארץ. בסדנה השתתפו כעשרים מדריכים אשר לחלקם יש נסיון בהעברת הסדנה וחלקם הוכשרו ביום זה.
ראש הישיבה הרב נחום נריה פתח את היום בשיעור על העמידה בנסיון יום יומי בתחום היושר וגנבת הדעת. הרב הביא את דברי הרמב”ן בפירושו על התורה שאלו הם דברים יסודיים העומדים בבסיס התורה.
הרב בראלי הציג את החזון של המכון ואת הדרך המעשית להגיע לכך. עיצוב מודעות לרלוונטיות של התורה וחיזוק היושר האישי.
הרב חיים ענזי ראש רבני בתי הספר הסביר עד כמה חשוב ליצור קשר אישי עם התלמידים ולעבוד בשיתוף פעולה עם המחנכים.
מר נטף מויאל חלק מנסיונו העשיר בהרצאות בפני בני נוער. הוא הדגיש שהמסרים חייבים להיות אקטואלים ומוסברים בצורה ברורה. לסיכום אמר אחד המדריכים שהוא מזדהה עם החזון ויום העיון נתן לו כלים ורצון להצטרף לתוכנית.
מצורף השיעור של הרב בראלי בעניין דיני ממונות בזמן הזה

השתלמות “תורה מציון” לשליחים היוצאים לתפוצות

ישיבת ההסדר “תורה בציון” ערכה השתלמות לכלל השליחים בוגרי ישיבות הסדר היוצאים לחו”ל בשנת תשע”ג.
במסגרת ההשתלמות הועברה יחידה על ידי הרב בראלי בנושא – “דיני ממונות כפתח לקרוב”. ההרצאה התייחסה לסיבת הפטור של מתה מחמת מלאכה על פי הסברי הראשונים השונים, ההשלכה הייתה למקרה מצולם של כדור שאול שנעלם. במסגרת ההרצאה הוצגו קטעי וידאו חדשים של המכון אשר יתורגמו לאנגלית וישמשו את השליחים.

יום צילומים לצוות פיתוח המכון

(תמונות מוצגות בקריאת הפרסום המלא בלבד)

צוות הפיתוח של המכון עבד על הכנת תסריטים לקטעי וידאו עם בובות. הסרטונים מיועדים לבתי ספר יסודיים ושמשו את מדריכי המכון בסדנאות ברחבי הארץ. ביום שלישי ו תמוז הגיע הבובאי לן לויט עם מבחר הבובות שלו ליום צילומים בבית הדין בשדרות. בימים הקרובים תושלם מלאכת העריכה והסרטונים יוצגו באתר.

השתלמות לרבני בתי ספר

במסגרת שיתוף הפעולה עם משרד החינוך, הוזמן המכון לתת סדנה פעילה לרבני בתי הספר העל יסודיים. הכינוס התקיים בי”א תמוז בגבעת וושינגטון ובמהלכו הציג הרב בר-אלי את הערכה שהוכנה על ידי צוות הפיתוח של המכון. הערכה כוללת שתי סדרות של סירטונים והיא מיועדת להפעלה על ידי רבני בתי הספר במשך שנת הלימודים תשע”ג בהקשר לנושא השנתי הרב צי יהודה קוק זצ”ל.
במסגרת היחידה שהוקצתה למכון הופיע הרב ערוסי אשר הביא מובאות מתוך דברי הרב צבי יהודה על חשיבות המשפט העברי.
המורים ציינו שזו תוכנית ייחודית אשר נותנת כלים טובים להעברת מסרים עמוקים.

משפט לעם במכללת ספיר

הרב אריאל בראלי הציג בפני סטודנטים ממגמת משפטים במכללת ספיר את בית דין לממונות בשדרות. הוא דיבר על הרצון של בית הדין להפגש ישירות עם בעלי הדין ולא דרך עורכי דין, כמובן שכאשר בעלי הדין מבקשים, ישנה אפשרות הלכתית לייצוג על ידי עורכי דין. המפגש היה פורה והסטודנטים הרבו לשאול. בין הדברים הוזכרה האמירה של השופט מנחם קלין מבית המשפט השלום בפתח תקווה לגבי סכסוכי שכנים. לדבריו, לבית המשפט אין כלים לפתור סכסוך זה לאורך זמן, לעומתו הביא הרב בראלי כמה דוגמאות מבית הדין בשדרות שבו בית הדין ליווה את הסכסוך והצליח להשיב את השלום לשכנים. נושא אחר שהוזכר באריכות היה רשת גזית ארץ חמדה שהיא רשת ארצית לבתי דין לממונות והיא מנסה להגיע לאחידות בין בתי הדין, דבר המקל על עורכי הדין.

מפגש דיינים עורכי דין

לאחר חג החנוכה התקיים מפגש ברמת גן עם הרב צבי בן יעקב, דיין בב”ד רבני תל-אביב.
הרב משקיע רבות בזרוז תיקי גרושין (במקרה וברור שאין אפשרות אחרת).
הוא הציג בפני המשתתפים את הקשיים והדלמות אשר מלוות את עבודתו (הדברים מוצגים בשעור וידאו).
המפגש היה פורה וחשוב.

(תמונות מוצגות בקריאת הפרסום המלא בלבד)

מכון משפט לעם – סדנא בצפון

מכון משפט לעם מגיע לחיפה
אזרחות ומשפט עברי, זה הוא האתגר אשר ההמכון שם לעצמו למשך שנת הלימודים תשע”ב.
חברי המכון הוציאו חוברת המשלבת ערכי דמוקרטיה עם משפט עברי, החוברת קיבלת אישור משרד החינוך ונלמדת השנה בחמשה מוסדות.
לקראת סיום התוכנית באולפנת צביה חיפה הגיעה נציג המכון הרב מוטי פוגלמן מרבני הגרעין התורני בקרית טבעון, והעביר לתלמידות שיחה חשובה בחיבור בין תורה ומשפט .

סיום חוגי כלכלה והלכה

ביום שני כ”ח בסיוון התקיים כינוס גדול ומכובד לרגל סיום חוגי כלכלה והלכה של מכון משפט לעם.

החוגים ניתנים במסגרת חוגי כלכלה והלכה של עמותת פתחים ומתוקצבים על ידי משרד המדע והטכנולגיה.
החוג התקיים למעלה מחצי שנה ובמסגרתו שמעו המשתתפים שיעורים על מסחר הוגן ועל השקעה כשרה. את השיעורים העבירו הרב אריאל בראלי והרב דרור טוויל ומרצים מתחום הלכלה אשר נתנו מספר סדנאות מקצועיות.

(תמונות מוצגות בקריאת הפרסום המלא בלבד)

ביום שני בערב התכנסו כל חברי החוג לסכם את הלימוד המשותף. מדובר על קבוצה קבועה שהגיע מדי שבוע לשעתיים של לימוד. חברי החוג השתתפו וסיפרו על התלבטויות מתחום העיסוק שלהם, בין השאר סיפר יחיאל על ההתמודדות שלו בתחום השיווק עם מרמה וחוסר יושר (ניתן לצפיה במדיה). לכבוד הערב הוציא מכון משפט לעם חוברת חדשה המעלה את השאלות והתשובות שנלמדו.
את הארוע סיים הרב בר-אלי בהודאה למשרד המדע והטכנולגיה על התמיכה הכלכלית וכן מסר את התנצלותו של שר המדע שלא יכול להגיע. הקריאה שעלתה על ידי כל הדוברים להכניס את היושר חזרה לעסקים ובכך להפוך לחברה טובה יותר.

ישיבת הדרום ערב שבועות- משפט התורה

כהכנה לקבלת תורה ערך מכון משפט לעם ערב מיוחד לכיתות ז-ח בישיבת הדרום. הערב כלל הרצאה לכלל התלמידים מפי הרב בר-אלי ולאחר מכן חלוקה לחמש קבוצות עם מדריכי המכון. התלמידים גילו עולם חדש של דלמות מחיי בית הספר עם מקורות הלכתיים, שילוב מיוחד שהשאיר טעם של עוד.

(תמונות מוצגות בקריאת הפרסום המלא בלבד)

יום עיון- פקודת הראיות בחוק הפלילי לאור ההלכה

הנושא של יום העיון השנתי הנערך ע”י מכון משפט לעם (שנה שניה) עוסק בהתבוננות בפקודת הראיות של מדינת ישראל לאור ההלכה. האם ניתן לקבל עיסקת טיעון? האם יש כוח לעד מדינה? האם ניתן להרשיע על פי הודאה של הנאשם?
הפאנל היה מרתק וכן הדוברים שקדמו לו.

(תמונות מוצגות בקריאת הפרסום המלא בלבד)