כמה עורכי דין יש בישראל? שימו לב: עורך דין אחד על כל 160 אזרחים! איך מגיעים לנתון מדהים מעין זה? באופן בסיסי הרעיון של ריבוי בתי דין הוא חיובי. חברה החפצה להעמיד את עשיית הצדק במרכז חייה תדאג לריבוי בתי דין. שכן אם יארך זמן רב בין הגשת התביעה לקבלת פסק דין, בסופו של דבר הייאוש מהשגת הצדק יכריע והרמאים יחגגו. כנגד זה באה הדרכת התורה להקים בתי דין בכל עיר ועיר ולכל שבט ושבט. אולם לזמינות של בתי הדין יש גם מחיר. כאשר התביעה היא נגישה, אזי המצב החברתי יכול להההפך לבלתי נסבל. התביעה המשפטית תשמש ככלי ניגוח, ועל כל סכסוך שולי יפתח תיק משפטי והחברה תאלץ לבזבז זמן ומשאבים מיותרים על התדיינות משפטית. הדבר קורה כנגד ענינו, במדינת ישראל כאמור יש עודף עורכי דין והדבר גורם להגשת תביעות מלאכותיות. נושאים שלא היה ראוי לטפל בהם הופכים לנושאים משפטיים, על מנת לספק עבודה לעורכי הדין. במצב זה אין כוח שירסן את האדם אלא חינוך. לימוד משפטי התורה אינו מיועד רק לדיינים אלא לכלל ישראל. הלימוד מחזק את הרצון לעשיית הטוב והיושר. אנו נדרשים להתרומם מתפיסה חומרנית הדוחקת את האדם לתפוס ככל יכולתו, ולהגיע למצב שבו אנו נותנים מקום של חשיבות להטבה עם הזולת. זה כל עניינם של המושגים ‘לפנים משורת הדין’, ו’כופים על הצדקה’, המופיעים בספרי ההלכה. בחודש אלול נדרשים אנו לעשות חשבון נפש האם אמצנו לעצמינו גישה זו? כאשר ישנו ויכוח כספי האם אנו עדיין נאמנים ליושר ולאמת של תורה? תפילת הסליחות – “אדון הסליחות, חטאנו לפניך, רחם עלינו” תתקבל ברצון מתוך כך שגם אנו נתחשב בצורכי חברינו.