סדרי הדין

 סדרי הדין- בית הדין לממונות משפט לעם (עמותת לפיד)
 בקצרה:
א. פנייה למזכיר בית הדין עם סכום ועילת התביעה ופרטי התקשרות של הנתבע.
ב. קביעת דיון והזמנת בעלי הדין על ידי מזכיר בית הדין
ג. חתימה על שטר בוררות, דיון (אין צורך בטוענים רבניים או עורכי דין)
ד. פסק דין נשלח בדואר רשום בתוך שבועיים מסיום הדיון האחרון.

  • הרכב הדיינים- הרכב בית הדין הוא שלושה דיינים כאשר אב בית הדין יושב באמצע.
    במידה וישנה הכרות מוקדמת של דיין עם אחד הצדדים (באופן שאינו פוסל על פי ההלכה) יודיע זאת הדיין בתחילת הדיון. אב בית הדין רשאי על פי שיקול דעתו ההלכתית לאשר או לפסול דיין. במידה ודיין אינו יכול להמשיך בדיון, הרשות מסורה לאב בית הדין על פי שיקול דעתו, להמשיך את הדיון עם שני דיינים או להחליפו בדיין אחר[2].
  • כתב תביעה והגנהאין חובה להגיש כתבי תביעה והגנה, ובית הדין לא מתייחס אליהם כדבר מחייב אלא לטענות הנשמעות ישירות בבית הדין.
  • הסכם בוררות– בית הדין לא יחל בדיון ללא חתימה על הסכם בוררות. כל שינוי מנוסח הסכם הבוררות הקבוע על אף שנעשה בהסכמת הצדדים, דורש אישור אב בית הדין.
  • פרוטוקול והקלטה- במהלך הדיון, דברי בעלי הדין והדיינים יוקלטו ויירשמו בפרוטוקול והוא יימסר לפי בקשת הצדדים. לאחר הדיון  רשאי בית הדין לקצוב זמן לצדדים להגשת הבהרות בכתב, השלמת ראיות והשלמת טענות, ולפסוק על פיהן לפי שיקול דעתו. עותקים של פניית בית הדין ותשובות הצדדים ימסרו גם לצד שכנגד, אשר לו תינתן האפשרות להגיב לדברים בכתב על פי שיקול דעתו של אב בית הדין.
  • מומחה- בית הדין רשאי להחליט על פי שקול דעתו את זהות המומחה הנצרך. הצדדים ישלמו מראש את עלות המומחה, ויקבלו לעיון את חוות הדעת, בית הדין יתחשב בהערות הצדדים בהתאם לשקול דעתו.
  • סיום הדיון– אב בית הדין יחליט על פי שיקול דעתו אם יש מקום לדיון נוסף בנוכחות הצדדים.
  • פסקי בית הדין יהיו מנומקים ובהירים.[3]
  • מדיניות– כאשר הצדדים סרבו לפסוק על פי פשרה אזי ההכרעה תתקבל על פי עיקר הדין המופיע בהלכה הפסוקה. בית הדין פועל גם מתוך מודעות מלאה לחוק ולמנהג המדינה, ותוך בחינת ההשלכות ההלכתיות שלו.
  • פשרה– במסגרת סמכותו של בית הדין לדון “על-פי דין או לפשרה” יכול בית הדין לשלב שיקולים נוספים, ובכלל זה, לצמצם את השימוש בטענה “קים לי“, לחייב בנזקי גרמא.
  • ערעור –על הצד המעוניין בערעור לפנות למזכירות בית הדין בתוך שלושים יום (מהתאריך הראשוני של קבלת פסק הדין כולל דוא”ל). יש לשלם אגרה בסך 500 ₪ ולצרף נימוקים לערעור. בשלב ראשון הערעור יוצג בפני דיין אשר לא השתתף בדיון והוא יחליט האם יש מקום לדיון חדש.[4] במידה והוחלט שיש מקום לערעור כללי אזי יתכנס הרכב חדש של בית הדין, ובמידה והערעור יתקבל על דבר נקודתי יוחזר התיק להרכב הקודם, הכול בהתאם לשיקול דעתו של הדיין.

אין ערעור אלא על יסוד הנימוקים דלהלן:

(א) טעות בהלכה.

(ב) טעות מהותית בשיקול-הדעת או בקביעת העובדות.

(ג) פגם מהותי בניהול הדיון באופן המשפיע על תוצאות הדיון

  • בית הדין רשאי, לפי שיקול דעתו, לסטות מסדרי הדין בכדי להביא לידי הכרעה צודקת ומהירה של הסכסוך.

 

[1]                       באתר מכון משפט לעם  מפורסמת רשימת הדיינים.

[2]                       יש להסתמך על פרוטוקול כמייצג נכונה את טענות הצדדים.

[3]                        מבחר מפסקי בית הדין יפורסם ויופץ תוך השמטת פרטים מזהים של הצדדים.

[4]                        במידת האפשר יוצגו הדברים גם לפני הרב אשר ויס שליט”א.

‫חוברת להכרת סדרי הדין הנהוגים בבתי הדין לממונות, ‫מפורט בה כל תהליך הדיון – החל מהגשת התביעה וכלה בפסק הדין.‬
להורדה